חשבונאות בתנאי אינפלציה ארגון וניהול עסקים
לועזית: inflation accounting

שיטות או כללים חשבונאיים, המנסים להציג את הדו"חות הכספיים של פירמה בערכים ריאליים, דהיינו לאחר שנלקחה בחשבון הירידה בערך הכסף בתקופה שלגביה מוצגים הדו"חות. לדעת רואי חשבון רבים, עירערה האינפלציה את מושג העלות, בעיקר של נכסים קבועים, וכך איבדו הדו"חות הכספיים כל יכולת להשוות בין נתונים בנקודות זמן שונות. כדי לנטרל את השפעת האינפלציה, יש צורך בהתאמת הנתונים למדד מסוים, כגון: מדד המחירים לצרכן, או תרגום הערכים למטבע חוץ יציב, או קביעת ערכם של דברים על פי עלות חידוש בניכוי פחת וכדומה. זאת, לעומת חשבונאות היסטורית, שבה נרשמים סכומי הנכסים, הכנסות וההוצאות כפי שעלו בסכום נומינלי בפועל. בין שיטות אלה קיימות שיטות פשוטות יחסית, כמו חשבונאות מותאמת למדד, ומתוחכמות יותר, כמו חשבונאות עלות חילוף. מערכת המיסים דבקה עדיין בחשבונאות נומינלית, אולם בתוצאות המתקבלות בדיווחים על בסיס נומינלי נערכות התאמות שונות על פי חוק התיאומים, שמטרתן לקרב את הדו"ח הנומינלי לערכים ריאליים, או לפחות מנוטרלי אינפלציה.