תורת השני בטיבו
ארגון וניהול עסקים
לועזית: second best theory
תיאורייה שפורסמה ב-1956 על-ידי ריצ'רד ליפסיי (1928) וקלווין לנקסטר (1999-1924), בודקת את מה שמתרחש כאשר הנחות של
מודל כלכלי אינן מתממשות במלואן. ליפסקי ולנקסטר מצאו שבמצבים בהם אין עמידה בכל
התנאים, המצב השני בטיבו - של עמידה בכמה שיותר תנאים - עשוי שלא להניב את הפתרון האופטימלי. באופן כללי, כאשר תנאי אחד
לאיזון אופטימלי אינו מתמלא, כל יתר תנאי האיזון ישתנו גם הם. בפוטנציה, האיזון השני-בטיבו עלול להיות גרוע יותר מאיזון חדש שייגרם על-ידי
התערבות ממשלתית, שבאה
במטרה להחזיר את האיזון לשוק שמצוי בחוסר איזון, או כדי להרחיק שווקים אחרים מן התנאים השניים-בטיבם שלהם.
כלכלנים משתמשים בתובנה הזו כדי להצדיק את כל סוגי ההתערבות בכלכלה, החל ממיסוי מוצרים מסוימים וסבסוד אחרים, וכלה בהגבלות על סחר חופשי. כאשר מתרחש כשל שוק, תיאוריית השני-בטיבו גורסת שתמיד ניתן לגבש
מדיניות ממשלתית שתגדיל את הרווחה הכלכלית. אך ההיסטוריה של ההתערבויות הממשלתיות מראה שלמרות שניתן בתיאוריה לשפר את התנאי השני בטיבו, הרי שבמקרים רבים במציאות - המצב השני בטיבו פחות גרוע מהתערבות כזו.