הנהלת חשבונות דו צדית
ארגון וניהול עסקים
לועזית: double entry bookkeeping
שיטה של הנהלת חשבונות, שהיא שיטת הרישום המקובלת ביותר, אשר בה רישומי העסקות נעשים בשני חשבונות - האחד
לזכות המקור והשני לחובת השימוש. שני צדדים אלה צריכים תמיד להתאזן והיתרה
נטו שלהם צריכה להיות אפס. לדוגמה, אם
חברה קונה נכס מסוים במזומן, המקור היא חשבון הבנק לפיכך הוא יזוכה; השימוש הוא חשבון נכסים ולפיכך הוא יחויב. בדרך כלל לכל חשבונות הנכסים וההוצאות יש יתרת
חובה ולכל חשבונות ההתחייבויות, ההון וההכנסה יש יתרת זכות. זכות במקרה זה פירושה הפחתה או ביטול של נכס, או הוצאה או יצירה של
התחייבות מסוימת, שווי נקי, או
פריט הכנסה. בשיטה זו נשמר תמיד העקרון שסך כל הנכסים שווה לסך כל ההתחייבויות
בתוספת ההון העצמי. השיטה מכונה גם לעתים '
הנהלת חשבונות כפולה'.