חוק נאמנות
ארגון וניהול עסקים
לועזית: trust law
חוק משנת 1979 (תשל"ט), הקובע את חובותיו של נאמן כלפי בעליו של נכס שנמסר
לו בנאמנות. החוק קובע, בין השאר, כי נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, והוא
מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו. במילוי תפקידו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר
נוהג באותן נסיבות. עוד קובע החוק, כי הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות; הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות נוספות לפי דרישתם הסבירה. נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילויים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב
מהיקף תפקידיו כנאמן. נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו. נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו.