יחסים משמעותיים חשבונאות וביקורת
לועזית: significant ratios

בניתוח פיננסי, יחסים המבטאים קשרים שהם חשובים למטרת הניתוח ומשרתים אותו. לדוגמה: הנפקת מניות מתוכננת והיחסים שייווצרו עקב זה יכולים להיות בעלי עניין רב למי שמתעניין בסיכויי רווח למניה, שעה שיחסים אלה יכול שיהיו בעלי משמעות אפסית לספק השוקל אם למכור או לא למכור לחברה סחורה באשראי פחות. דוגמה אחרת: לגבי הנהלה האחראית לניהול הנכסים של הפירמה, העניין העיקרי שלה יהיה בדרך כלל תשואה תפעולית ביחס לסך כל הנכסים, שעה שבעל מניות מתעניין ברווח הנקי לעומת הון בעלים, או בעיקר ברווח למניה בהשוואה למחירה בשוק. זאת ועוד, בשימוש ביחסים מנתח פיננסי צריך לזכור שקיימות לגביהם מספר הגבלות כלליות: ראשית, יחס אינו טוב יותר ממספר מוחלט מסוים שעל פיו הוא מחושב.מכאן שיש לשים לב ולהיות ער לגישה שהנחתה את עריכת הדו"חות הכספיים, שכן היחסים שיעשו על פיהם יהיו שימושים על פי היחס לגישה זו. המנתח צריך להיות גם בטוח במונחים החשבונאיים של הפריטים הכלולים ביחסים. לדוגמה: הוצאות מראש ייכללו בדו"חות מסוימים בנכסים שוטפים שעה שבדו"חות אחרים הם יכללו בחלק אחר של המאזן. שנית, יחס אינו משמעותי כשלעצמו, אלא אם כן יושווה לתקן מסוים, כגון לאותם יחסים בתקופות קודמות, או ליחס התקני בענף. המנתח צריך לבחור בתקני השוואה טובים, מפני שהמסקנות שיסיק מהיחסים אינן יכולות להיות טובות יותר מהתקנים שלגביהם נעשתה ההשוואה. כדי שמסקנות ניתוח היחסים יהיו אמינים, רצוי להעמידם על בסיס מכנה משותף כגון על ידי נטרול השפעות אינפלציוניות, או העמדת הנתונים (והיחסים) על בסיס מספרים קבועים לשנת בסיס.