עיקרון המהותיות
חשבונאות וביקורת
לועזית: materiality convention
החשיבות היחסית שיש לנתונים המוצגים בדו"חות כספיים
בהשוואה לתקני ההשוואה המקובלים. תקנים אלה אין צורך ליחסם בדייקנות לסכומים בלתי חשובים ולדייק ברישומם של אירועים בלתי חשובים, שתוצאות רישומם אינן מצדיקות דיוק; נייר שנרכש למשרד, למשל, עשוי להביא תועלת לאחר
תאריך המאזן, אולם מאחר שעלותו היא נמוכה, רושמים, משיקולים מעשיים,
עלות זו כהוצאה ולא
כנכס. הווה אומר: על פי
עקרון המהותיות על אף שמבחינה עקרונית היה צריך לרשום את הנייר שעדיין לא השתמשו בו כנכס (
מלאי), הוא נרשם
כהוצאה שוטפת. על פי עקרון זה מותר להתעלם מסכומים חסרי חשיבות וזאת במגמה לעשות דו"חות אלה ברורים יותר על ידי הדגשת הפרטים החשובים באמת. על פי נוהלי
הדיווח של לשכת רואי
החשבון, רואים
סכום,
פריט או עניין כמהותי אם בנסיבות המקרה הוא עלול להשפיע על מסקנות, שאדם סביר עלול להשפיע על מסקנות, שאדם סביר עלול להסיק על בסיס הדו"ח הכספי
וחוות הדעת. אין הגדרה מדויקת מהו מהותי ומה לא. מכל מקום, פריט הוא בלתי מהותי אם הוא לא ישנה את הערכתו של קורא הדו"חות הכספיים לגבי מה שהם אמורים להציג. בארצות הברית מקובל כי היקף של 5% ומעלה מההיקף הכולל נחשב כמהותי.