מדד מחירים לצרכן
מקרקעין
לועזית: consumer price index
מדד של מחירי
מדגם סחורות ושירותים הנחשבים כחיוניים לשמירת רמת חיים בסיסית. בישראל מדד זה נעשה על פי "סל" - מצרכים ושירותים שצורכת משפחת שכירים עירונית ממוצעת והוא מתפרסם על ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומבטא את השינויים במחירים של המצרכים והשירותים, שנקבעו לצורך זה (סל) במשך חודש לוחי. המספר של המדד מבטא את סך השינויים במחירו של אותו סל, ביחס למחירו בתאריך מסוים. כאשר המדד עולה, פירושו של דבר, שקיימת אינפלציה במשק. כאשר המדד יורד, קיימת דפלציה. המדד מתפרסם ביום ה-15 של כל חודש בשל החודש הקודם. אחת לכמה שנים מותאם המדד מחדש לבסיס של 100 נקודות,
ולכן כשמציינים מדד יש לציין את שנת הבסיס. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדד מחירים לצרכן, הכולל פירות וירקות וכן מדד מחירים לצרכן, שאינו כולל פירות וירקות. את השינויים ברמת המחירים של סעיפי התצרוכת אומדים על ידי השינויים במדד לצרכן של כ-1,000 מצרכים ושירותים. המחירים של מצרכים ושירותים אלה נרשמים כל חודש במדגם של כ-1,500 חנויות ועסקים בעשרות יישובים. לגבי ירקות ופירות, השינויים העונתיים הגדולים בשיווק ובצריכה משתקפים במדד, בכך שגם סל המצרכים בסעיף זה וגם המשקלים של הפריטים השונים משתנים בהתאם להרכב הצריכה האופייני לכל חודש. עם זאת, נשאר המשקל של סעיף הירקות והפירות הכללי קבוע מדי חודש. בכל מספר שנים בודקים את הרכב סל המצרכים והשירותים. בבדיקה האחרונה שינו את מדידת סעיף הדיור. בעבר נמדד סעיף זה לפי מחירי הדירות ברחבי הארץ והיום לפי שינויי
שכר הדירה ברחבי הארץ.
מדד זה נקרא לפנים 'מדד יוקר המחיה' (
cost of living index) והוא מכונה גם 'מדד מחירים קמעונאיים' (retail index price).