גְּרוֹטוֹ, גְּרוֹט, גְּרוֹטָה מקרקעין
לועזית: grotta

בעיצוב מבנים, מערה מלאכותית, בדרך־כלל עם מזרקה או עם מקור מים אחר, המקושטת בסלעים, בצדפים ובפסלים, והייתה אופיינית בגנים רומיים ובתקופת הרנסנס. (מקור המילה איטלקי).