צינעת הפרט דיני עסקים
לועזית: right of privacy

עוולה הכלולה בדיני נזיקין של ארצות שונות , שלפיה ניתנת הגנה על פרטיותו של אדם, נוכח פגיעותה לאמצעי התקשורת המודרניים, כדי למנוע את עצמו מעיני הציבור וחדירה לחייו הפרטיים. בארצות אחדות הכירו בזכותו של אדם לתמונתו, לקולו, לפרטי חייו ולזכויות אחרות הקשורות באישיות, וזכותו זו עומדת לו אף כשאין פגיעה בשמו הטוב. המצב בו המיסחר האלקטרוני נגיש לכל המעוניין בכל מקום וזמן מחייב גם היתקדמות במספר היבטים טכנולוגיים: יכולת להבטיח כי כל מסמך, שדר או תנועה יגיעו לנימען שלו בלבד, כדי למנוע חשיפת מידע עסקי רגיש או מידע העלול לפגוע בצינעת הפרט. לפי חוק הגנת הפרטיות חברה מיסחרית אינה יכולה לעשות שימוש במידע שברשותה על עניינים פרטיים של אדם, אלא למטרה שלישמה הוא ניתן ותוך קבלת הסכמה של אותו אדם. פירוש הדבר שפירמות יכולות להחליף מידע עיסקי ביניהן על לקוחות רק בכפוף לתנאים האמורים.כמו כן יש איסור על מעביד למסור פרטים על עובדיו לפירמה אחרת, אפילו אם יש ביניהם יחסי עבודה, כמו מיקור חוץ. השימוש שגולשים עושים באינטרנט גורם לכך שתיתכן תביעה נגד נפגעי לשון הרע ו/או פגיעה בפרטיות גם כשהם מסתתרים מאחורי שמות בדויים וכן נגד פורטלים המאפשרים, ברשלנות, פגיעה בפרטיות במקרים בהם נחשפים שמות הגולשים או שנחשפו פרטים מביכים אודותיהם, בין אם פרטים אלה הם אמת או שקר. בפיסקי דין נקבעה אחריות של פורטל או אתר, או ספק, או מפעיל פורום על פי מבחן משולש: כאשר הניפגע מיתלונן ודורש במפורש הסרת הפירסום הפוגע; כאשר הפירסום, על פי מיבחן אובייקטיווי אכן פוגע ואסור; וכאשר לספק יש יכולת למנוע, באופן סביר, את הפירסום והוא אינו עושה כן.