תקנה דיני עסקים
לועזית: regulation

1. כל החלטה נורמטיבית שניתנה על ידי רשות של המדינה במסגרת הסמכויות שהוענקו לה על פי החוק. הכנסת היא המקור הראשי לחקיקה, אולם אינה המקור היחיד: חוקי הכנסת מתירים לרשויות מנהל במדינה - הרשות המבצעת, הרשות המקומית וכו' - להשלים את החקיקה הראשית בחקיקת משנה. לפי פקודת הפרשנות (נוסח חדש), כולל ביטוי זה אקטים אינדיבידואליים, דהיינו מעשים המכוונים למעשה מסוים או לאדם פלוני (כגון: הענקת רשיון, הפקעת קרקע, הוצאת פקודת מעצר על ידי שופט), וכן נורמות כלליות המופנות לכל הצבור או לחלק בלתי מסוים ממנו והקובעות כללי התנהגות או הסדר כללי בסוג מסוים של מקרים. בדרך כלל נדרש כי התקנות תיחתמנה על ידי הגוף המוסמך ותפורסמנה בעיתון הרשמי (רשומות). לעתים דרוש החוק שמתקין התקנה יתייעץ קודם להתקנתה עם הגורמים הנוגעים בדבר, או יקבל אישור ועדה של הגוף המחוקק.
2. הוראה שיש לה תוקף משפטי על פי חכמי ההלכה או כל גורם דתי בעל סמכות.
1.במשפט: כל החלטה נורמטיבית שניתנה על ידי רשות של המדינה במסגרת הסמכויות שהוענקו לה על פי החוק והיא בת פועל תחיקתי.
2. הוראה בכתב שהיא בגדר חקיקת משנה, לרבות צו או כלל.
3. כל החלטה נורמטיבית שניתנה על ידי רשות של המדינה במסגרת הסמכויות שהוענקו לה על פי החוק והיא בת פועל תחיקתי.
4. הוראה בכתב שהיא בגדר חקיקת משנה, לרבות צו או כלל.