חברה
דיני עסקים
לועזית: company
ישות עסקית נפרדת, מלאכותית, בלתי-מוחשית, הנוצרת על פי
חוק וקיימת רק משום שהחוק רואה בה גוף היכול לפעול, הרשאי לתבוע ולהיתבע, להחזיק רכוש ולעסוק בכל עיסוק שהוא בתחום סמכויותיה המוגדרות מראש
בתזכיר ההתאגדות שלה, ושיש לה רציפות
קיום.
בסעיף 11 לחוק החברות, חברה מוגדרת שתכליתה "היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניינם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור הרחב". החברוּת ברוב החברות מתבטאת בהחזקת יחידות המכונות מניות, אולם בעלי המניות אינם זהים עם החברה וחובותיהם וזכויותיהם נפרדים ושונים. ברוב החברות בעלי המניות הינם בעלי
אחריות מוגבלת לאותו חלק המהווה את זיקתם
בתאגיד. בישראל החוק
מחייב לרשום כחברה כל גוף עסקי המאגד יותר מעשרה אנשים, אולם האופי של החברה יכול שיהיה שונה ממקרה למקרה,
פקודת החברות מבדילה בין חברה פרטית לחברה ציבורית וכל אחת מאלה יכולה להיות מוגבלת במניות,
או בערבות, או להיות בעלת קרן מניות, או להיות ערבון בלתי-מוגבל. חברה יכול שתהיה מקומית ויכול שתהיה נוכרית. מאחר שחברה הוקמה על פי חוק, גם חדלונה הוא על פי תהליך הקבוע בחוק.