עיכבון דיני עסקים
לועזית: lien

זכות המוענקת בחוק לנושה, בנסיבות מסויימות, לעכב תחת ידו נכס מנכסי החייב, שהנושה קבל בו את החזקה כדין, ושאלמלא זכות העיכבון היה על הנושה למוסרו לחייב - עד שתביעותיו כלפיו תבואנה על סיפוקן. בדרך כלל אין צורך בהסכמים מיוחדים כדי ליצור זכות עיכבון, שכן זו נובעת מעצם היחסים בין הצדדים. (ראה: החזרה מחדש).