שיפוי
ביטוח וניהול סיכונים
לועזית: indemnity
הסכמה להטבת נזק על ידי
תשלום, תיקון או
כינון. לשון אחר:
הטבה של
נזק או
אובדן לפי ערכו, במטרה להשיב את המצב כפי שהיה לפני קרות
האירוע, כשהשיפוי מבוסס על הערך האובייקטיבי של הנזק.
בביטוח, החוק מחיל את עקרון השיפוי, שהוא אחד העקרונות היסודיים של הביטוח, על ביטוחי רכוש וביטוחי
אחריות (אך לא על
ביטוח חיים). על פי עקרון זה, אין
המבוטח יכול להיפרע יותר מאשר הפסדו הכספי, שנגרם לו בגלל האירוע שמפניו בוטח. הביטוח אפשר שלא יכסה את השיפוי המלא, אבל באורח עקרוני לא יכסה יותר ממנו, משום שאין זה רצוי שמבוטח יהיה נשכר ממקרה נזק. בתחומים אחרים
הטבת הנזק יכולה להתבטא בצורות שונות (למשל: תשלום
פיצוי עבור רכוש שמשלמת מדינה או רשות מקומית, כאשר הרכוש נלקח לטובת הציבור; או
התחייבות שלוקח בנקאי על פי בקשת
לקוח בקשר
לשטר מטען שנעלם, תעודות מניות שאבדו וכדומה, שבמקרה שאלה יימצאו על ידי מישהו שיעשה בהם שימוש לרעה, הוא יפצה על הנזק שייגרם בשל כך1 או תשלום שבעל נכס צריך לשלם לשומר חינם, מחזיק משכון או בטוחה אחרת, על הוצאות סבירות שהוציאו ועל
ההתחייבויות שהתחייבו בהן באופן סביר עקב השמירה וכדומה). (השווה: פיצוי).