תַּגְמוּלֵי אִי־כּוֹשֶׁר ביטוח וניהול סיכונים
לועזית: disability benefits

תגמולים המשולמים בעד אי כושר עבודה בשל מחלה או נזק גוף אפשר שיהיו בסכום חד-פעמי או על פי לוח פיצויים הנקבע בפוליסה, או על-פי פיצוי שבועי המשולם בשל אי כושר זמני הן מוחלט והן זמני. בדרך כלל הפוליסה המבטחת אובדן כושר עבודה כפופה לעיקרון השיפוי ולכן המבוטח אינו יכול לקבל סכום הגדול משכרו. כדי למנוע ניצול לרעה – הביטוח נעשה על סכום הנמוך משכרו הרגיל של המבוטח. באישור שניתן מטעם נציבות מס הכנסה לחברות הביטוח הותר למעבידים להוסיף, בכל סוגי פוליסות ביטוח המנהלים, תוספת המקנה פיצוי חודשי במקרה של אובדן כושר עבודה של העובד. המיוחד באישור זה הוא שהתשלום שמשלם המעביד בעבור ביטוח זה מוכר לו כהוצאה לצורך מס. המגבלה היחידה של תשלום זה לגבי המעביד – תקרת התשלום לביטוח היא בשיעור של 2.5 אחוזים ממשכורתם של כל העובדים המבוטחים בביטוח מנהלים. גובה הפיצוי החודשי המבוטח לא יעלה על 75 אחוזים משכר העובד. כל זאת, כדי למנוע תמריץ לאי חזרה לעבודה וליצירת מצב שבו לא תיפגע הכנסת העובד גם אם ישב בביתו ולא יעבוד. אם אין המעביד מעוניין לשלם בעבור ביטוח זה, רשאי, כמובן, העובד לשלמו כחלק מהתשלום המקביל המוטל עליו, או אף בנפרד ממנו – כגון בפוליסת פיצויים שבה אין כלל תשלומים על חשבון תגמולים, או לרכוש את הביטוח על-חשבון כספי תגמולים. עצמאי רשאי לנכות מהכנסתו את תשלומיו בעבור ביטוח זה במסגרת 47 לפקודת מס הכנסה.