בררה שלילית ביטוח וניהול סיכונים
לועזית: adverse selection

הימנעות מעשיית עסקים עם אנשים שהיה מוטב להימנע מהם. זו אחת משתי הצורות העיקריות של כשלי שוק, שמקושרת בדרך כלל לביטוח. הצורה השנייה היא סיכון מוסרי. בחירה שלילית עלולה להיות בעיה כאשר יש מידע א-סימטרי בין מבטח ומבוטח; הביטוח עלול תכופות להיות לא-רווחי, בייחוד כאשר למבוטח יש מידע טוב יותר על הסיכון שלו מאשר יש למבטח. במצב האידיאלי, פרמיות ביטוח נקבעות על-פי מידת הסיכון להגשת תביעה על-ידי אדם שנבחר באקראי בפלח המבוטח של האוכלוסייה (נניח, מעשן בן 55). במציאות, פירוש הדבר הוא הסיכון הממוצע של הקבוצה הזו. כאשר ישנה ברירה שלילית, קונים את הביטוח אנשים שיודעים שיש סיכון גבוה יותר שיגישו תביעה ביחס לממוצע הקבוצתי. מנגד, אנשים שהסיכון שלהם נמוך מהממוצע, יחליטו אולי שהביטוח יקר מדי עבורם. במקרה כזה, הפרמיות שנקבעו בהתאם לסיכון הממוצע לא יספיקו לכיסוי התביעות שיוגשו, מאחר שמרבית רוכשי הפוליסות יהיו בעלי סיכון גבוה מהממוצע. העלאת הפרמיה לא תפתור את הבעיה, מפני שפוליסות הביטוח יהפכו לבלתי-אטרקטיביות ליותר אנשים בעלי רמת סיכון נמוכה יותר. אחת הדרכים להפחתת הברירה השלילית היא להפוך את רכישת הביטוח לחובה, כדי שאלו שעבורם ביטוח הסיכון הממוצע יקר מדי, לא יוכלו שלא לרוכשו.