אחריות שילוחית
ביטוח וניהול סיכונים
לועזית: respondeat superior / vicarious liability
במקורו היה זה החוק שבנסיבות מסוימוןת אדון אחראי למעשים של עבדיו. כיום הדבר המתייחס
לאחריות של אדם או תאגיד בשל מעשה או
מחדל של עובד או שלוח של אותו אדם או תאגיד (למעט עוולה של עובד שהיו אנוסים להעסיק אותו על פי דין בדלית ברירה), או מי ששודל בידי אותו אדם או תאגיד לביצוע מעשה או מחדל. התנאים לקיום אחריות שילוחית, כאמור, הם: א. קיום קשר העסקה של עובד-מעביד או
שולח – שלוח בין הצדדים; ב. העובד או השלוח ביצע עוולה, כמשמעותה בפקודת
הנזיקין; ג. אותה עוולה בוצעה במסגרת התפקיד של העובד או השלוח למען המעביד או השולח ולא למען עצמו. אחריות שילוחית קיימת גם ביחסים אחרים שבין בני-אדם כגון
אחריות מבטח למעשיו של סוכן על-פי הסכם סוכן
מבטח שביניהם; או על-פי הוראות
חוק חוזה הביטוח שבו קבע המחוקק כי ביחסים שבין סוכן למבטח יחולו הוראות
חוק השליחות בשינויים המחוייבים; על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קיימת אחריות
בעל הרכב כלפי מי שניתן לו להשתמש
ברכב. בהתאם לחוק היה השימוש ברכב על-פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש וכדומה.