גִּילּוּי נָאוֹת בנקאות ושוק ההון
לועזית: full disclosure

1. התהליך של גילוי כל העובדות המהותיות והחשובות הנוגעות לענין מסוים;
2. הדרישה מתאגיד בנקאי הנותן ייעוץ להשקעות לגלות ללקוח את העניינים המהותיים לעניין אותה השקעה. על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו; לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם; ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דו"חות על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים; לגלות ללקוחותיהם המקבלים עצה מהם בעסקות ניירות ערך את העניין שיש להם בנושא העצה. (סעיף 5(א) לחוק).
3. הדרישה שהדו"חות הכספיים יגלו עובדות ונתונים הנדרשים לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים ואת המדיניות החשבונאית שננקטה.
4. הדרישה של הרשות לניירות ערך לגלות בעת הנפקת ניירות ערך חדשים לציבור את כל הפרטים הפיננסיים, המשפטיים והניהוליים לגבי המנפיק ולגבי השימוש שהוא מתכוון לעשות בהון שיגויס באמצעות אותה הנפקה. בהתאם לתיקון שהוכנס לחוק ניירות ערך חייב תשקיף לכלול כל פרט, העשוי להיות חשוב למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו, וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות בדבר פרטים נדרשים בתשקיף. התיקון מאפשר גם לרשות לניירות ערך לדרוש ממציע המגיש לרשות טיוטה של תשקיף, לכלול בתשקיף פרטים נוספים, שפורטו בחוק ניירות ערך - אם היא סבורה שבנסיבות העניין הם חשובים למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים. למעשה, בהתאם לתיקונים שהוכנסו בחוק ניירות ערך, על פי התיקון הידוע "כתיקון 9" ניתן שיקול דעת רחב למדי לרשות לניירות ערך, לדרוש פרטים מכל מציע המגיש לה טיוטה של תשקיף. לגבי חברות שמניותיהן כבר נסחרות בבורסה, הגילוי הנאות מתבטא בדו"חות השנתיים ואחרים שהיא צריכה להגיש, כדי שאלה יתנו תמונה מלאה על מצבה הפיננסי ועל אירועים אחרים בה, כמו עסקות עם בעלי עניין, לידיעת ציבור המשקיעים.