דיווידנד במזומן בנקאות ושוק ההון
לועזית: cash dividend

דיווידנד מוצהר המשולם במזומן, להבדיל מדיווידנד המשולם במניות (מניות הטבה), באגרות חוב, בתעודות, או בסוגי נכסים אחרים. ברוב המקומות דיווידנד במזומן הוא הצורה המקובלת ביותר לתשלום דיווידנד, וניתן לראותו כהכנסה שוטפת שמקבל המשקיע כתוצאה מרווחיות החברה. הווה אומר, חלוקת דיווידנד במזומן מותנית בקיומם של שני תנאים בסיסיים: האחד, לחברה יש רווח מספיק לחלוקת דיווידנד (ובכלל זה יתרת רווחים משנים קודמות); והשני, לחברה אמצעים נזילים מספיקים, וגם אם היא תחלק את הדיווידנד, היא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. דיווידנד במזומן יכול שיתחלק מספר פעמים בשנה, ובכל פעם שהוא מחולק בתוך שנת החשבון הוא מהווה דיווידנד ביניים. בארצות שבהן נהוגה מדיניות של חלקות דיווידנד לעתים מזומנות בתוך השנה, מבחינים בין שני סוגים של דיווידנד במזומן: האחד, 'דיווידנד במזומן רגיל' (REGULARCASH DIVIDEND) שהוא דיווידנד במזומן כאמור; ובכלל זה יתרת רווחים משנים קודמות; והשני, 'דיווידנד במזומן מיוחד' (EXTRA CASH DIVIDEND) שהוא חלוקה של רווחים העודפים על הרווחים הרגילים. בישראל, הדיווידנד נמדד בדרך כלל באחוזים מהערך העקוב של המניות, ובהתאם לכך יש לחשב את תשואת הדיווידנד. בחלוקת דיווידנד במזומן, מחיר המניה החדש (בלי הדיווידנד) שווה למחיר המניה בבורסה לפני יום האקס בניכוי שיעור הדיווידנד נטו (דהיינו, לאחר ניכוי מס).