הֶיסֵּב בנקאות ושוק ההון
לועזית: endorsenment

העברת זכויות הכלולות במסמך פיננסי, על־ ידי חתימת ידו על גבי התעודה. (גם: הסבה).
חתימה כזו הופכת את המסמך לסחיר והוא ניתן להעברה לצד שלישי. אם חותם השטר המקורי אינו פורע את השטר, חייב מיסב השטר לשלם את התמורה. ככל שמספר המיסבים רב יותר גדול יותר הביטחון שהשטר יפרע. לפי החוק, מחזיק השטר יכול לפנות לכל אחד מהמיסבים ולדרוש מהם את התמורה אם, כאמור, חותם השטר המקורי אינו פורע אותו. למעשה, כל החותמים על גבי השטר משמשים ערבים לתשלום השטר. כתיבת שם בלבד אינה עושה את ההיסב לחוקי ולשם כך דרושים מספר תנאים: החתימה צריכה להיות על גב המסמך או מחוברת לו; החתימה צריכה להתייחס למסמך כולו ולא לחלק ממנו; אם המסמך נועד לכמה נפרעים ואלה אינם שותפים והפקודה אינה חלופית - כל הנפרעים חייבים להסב את המסמך. המיסב שעה שהוא חותם על המסמך ערב לכך שהוא הבעלים החוקי של המסמך, כי הוא מחזיק כשורה בו, שיש לו היכולת החוקית להעביר את המסמך במהלך עסקים רגיל, שאינו יודע על פגם בו ושקיבלו בתום לב ובעד ערך. על שטר למוכ"ז לא נדרשת חתימת היסב. אולם אם מעביר שטר למוכ"ז צירף חתימתו כמיסב נטל על עצמו בכך אחריות מיסב. מאידך אם השטר למוכ"ז סוחר על ידי העברתו בלבד, המעביר אינו מיסב ואינו אחראי לפרעון השטר. אחריותו, במקרה כזה, מוגבלת לזו של מעביר נכס בלבד. דהיינו, הוא יהיה, למשל, אחראי אם השטר שסוּחַר היה מזויף.