הַצָּעַת רֶכֶשׁ
בנקאות ושוק ההון
לועזית: tender offer
בניירות ערך, פניה של משקיע (פרטי
או תאגיד), בדרך כלל בעל מניות מרכזי, לבעלי המניות האחרים של חברה שבה הוא מביע את רצונו לרכוש מהם את המניות שבידם. המחיר שמוצע הוא, בדרך כלל
גבוה באופן משמעותי
ממחיר השוק של המנייה. הצעת רכש הוא
מסמך סטנדרטי
פחות או יותר והנתון היחידי כמעט הנתון
לשיקול דעת המוכר הוא המחיר.
בחוק החברות קיים סעד חוקי לבעלי מניות המיעוט והם יכולים לפנות
לבית המשפט ולטעון כי המחיר שהוצע להם איננו הוגן ובית המשפט יכול להורות
למציע להעלות את מחיר הצעת הרכש. כשהחברה היא בורסאית והצעת הרכש נענתה - הדבר יביא, בדרך כלל, למחיקת מניות החברה מהבורסה. הצעות רכש עשויות להיכשל בשל היענות נמוכה של בעלי המניות. החוק
מחייב היענות של 95% מציבור בעלי המניות כדי שהצעת הרכש תעבור . ההבדל בין הצלחה לכישלון
תלוי לעתים בשברי אחוזים.