איגוּח בנקאות ושוק ההון
לועזית: securitization

שיטה של מימון חוץ בנקאי של פירמה באמצעות איגרות חוב. בשיטה זו מאגמים נכסים הומוגניים לא-סחירים המייצרים תזרימי מזומנים ומנפיקים ניירות ערך המגובים בנכסים אלה. האיגוח יכול להתייחס לכל זרם מוגדר של הכנסות, בין לטווח קצר ובין לטווח ארוך, בין לגבי חובות קיימים ובין לגבי תקבולים עתידיים צפויים. למעשה כל זרם של הכנסות שניתן להגדיר ולבודד יכול להיות מועמד לאיגוח. הדבר נעשה, בדרך כלל, על ידי גוף מיוחד שמוקם למטרה זו המוודא שתתקיים הפרדה וניתוק של הנכסים הפיננסיים המאוגחים משאר פעילותו של המנפיק. הפרדה כזו מביאה לכך שניירות הערך המונפקים בגיבוי הנכסים האמורים יושפעו, מבחינת דירוג האשראי שלהם, רק מזו הנובעת מהנכסים המגבים עצמם ובלי שום קשר למצבה הנוכחי או העתידי של הפירמה המאגחת מבחינת החוק הישראלי איגוח יוצר יצור כילאיים האיגוח מפצל עיסקה בין בנק ללווה ויוצר צד שלישי חדש. למרות שמבחינת הנורמה המשפטית בישראל מכירה שתי אפשרויות קינייניות בלבד - או שהנכס שייך לצד האחד או שהוא שייך לצד השני.