זְכוּת הַצְבָּעָה בנקאות ושוק ההון
לועזית: voting right

1. זכותו של בעל מניות בחברה להצביע על ענייני החברה, לבחור במועצת המנהלים ולהביע דעה באירועים אחרים הנוגעים לחברה. ברוב המקרים לכל מניה יש קול אחד שליטה זו של בעלי המניות באה לידי ביטוי באספות הכלליות של בעלי המניות. המחזיק במניות יכול להצביע ישירות באספות הכלליות או לתת יפוי כוח לאדם אחר להצביע במקומו. מכיוון שככל שהאחוז של המניות המוחזק על ידי גוף מסוים הוא גדול יותר כך חלקו בבעלות על החברה רב יותר, יש לצפות שחלוקת זכויות ההצבעה תעשה ביחס ישיר להון המניות המוחזק. ואכן, אם הון המניות מורכב ממניות מסוג אחיד, סביר שכל מניה תקנה קול אחד בעת ההצבעה, ולפיכך, לפחות באופן תיאורטי, למחזיקים בחמישים ואחד אחוז מהון המניות תהיה שליטה מוחלטת בחברה. בפועל לרוב המניות הרגילות יש קול אחד בהצבעה ואילו לבעלי מניות בכורה ברוב המקרים אין זכות הצבעה, אם כי לעתים גם למניות בכורה זכות להצביע וזאת כאשר דיבידנד מועדף אינו משולם במשך תקופת זמן ספציפית. בעלי מניות בכורה צוברות ומשתתפות זכאים להשתתף ולהצביע באספות כלליות אם כי, ברוב המקרים, כוח ההצבעה שלהם קטן מזה של מניות רגילות.
מאידך, יש ובעלי מניות מיסדים הם בעלי משקל יתר, בעיקר בחברות ציבוריות, כדי לאפשר למיסדים לשמור על אופיה ומטרותיה של החברה, כפי שבאו לביטוי בזמן יסודה. גם לגבי מניות רגילות מאפשר החוק לחלקן לערך נקוב שונה כשכל מניה מזכה את בעליה בקול אחד. בשל הגיוון באפשרויות ניתן להפריד בין השקעה, הצבעה והשתתפות ברווחים, כלומר בין מימון החברה והשליטה בה. הזכויות והחובות של בעלי המניות נקבעות על פי תזכיר ההתאגדות של החברה ויש מקומות בהם קובעים זאת חוקי ניירות הערך של המדינה. לגבי מניות הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הוציאה הבורסה הנחיות בדבר זכויות הצבעה של מניות מועדפות ומניות נחותות והיחס ביניהם.
2. בפשיטת רגל: זכות הצבעה של נושים באספות נושים בהתאם לחוב המוכח שהוגש על־ידם.