חוֹק נְיָירוֹת עֵרֶךְ בנקאות ושוק ההון
לועזית: securities act

חוק משנת 1968 (תשכ"ח), שתוקן מספר פעמים, שנועד להסדיר את האישורים והפעילות בכל הנוגע לניירות ערך.
הפרק השני של החוק (רשות ניירות ערך) עוסק בהיבטים השונים של הרשות לניירות ערך - שעתידה לקום על פיו (ושאכן קמה) - כינונה, הרכבה ומינוי חבריה, תקופת כהונתם וכד', הגדרתה המשפטית, עובדיה, תקציבה ונוהל עבודתה, חובת הסודיות והדו"חות שעליה למסור לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת. הפרק השלישי (תשקיף והיתר לפרסומו) עוסק במכלול הנושאים הקשורים בתשקיף ההנפקה של ניירות ערך ובפרסומו.
בפרק הרביעי (הזמנות על פי התשקיף) מוגדר אופן הזמנת ניירות ערך על פי התשקיף, והמועדים והסייגים השונים הקשורים בתהליך זה. הפרק החמישי (אחריות לתשקיף) עוסק באחריות האזרחית של המנהלים ויתר החתומים עליו, ושל המומחים השונים שהיו קשורים בהכנתו, וכן בביטול הרכישה אם נעשתה על סמך פרט מטעה בתשקיף או כשהמנפיק נמצא בפירוק. הפרק השישי (דו"ח שוטף) והפרק השביעי (הוראות נוספות בעניין הצעות לציבור ודו"ח שוטף) עוסקים בחובת הדיווח של תאגידים, בהצעות מסוגים שונים של ניירות ערך (הצעות לציבור בחו"ל, הצעות של מנפיקי חוץ, הצעות של המדינה והוראות בדבר מניות הטבה) ובנושא העיון במסמכים. הפרק השמיני (הבורסה) מגדיר ומפרט, בין השאר, את התנאים לקבלת רישיון לניהול בורסה, את תקנות הבורסה, שינויים בתקנון ופרסומו, רציפות פעולות הבורסה וחובת הדיווח על פעולותיה. בפרק התשיעי (עונשין) מפורטים העונשים בשל הפרת הוראות החוק ובשל תרמית בקשר לניירות ערך, והפרק העשירי (הוראות שונות) כולל הוראות מעבר, דן בביצוע ותקנות, בתיקון פקודת החברות ובתחולת החוק. חוק ניירות הערך מלוּוֶה בתקנות המשלימות את החוק.