מַכְפִּיל רֶוַוח בנקאות ושוק ההון
לועזית: price earnings ratio (p/e)

יחס המודד את שווי השוק של חברה חלקי הרווחים שלה. בהתאמה מדובר גם על היחס שבין מחיר השוק השוטף של מניה רגילה (במונה) לעומת הרווח למניה בשנה האחרונה (במכנה). היחס הזה מאפשר השוואה של המחירים היחסיים של מניות והוא חלק משיטת התמחור והערכת השווי.

היחס הזה הוא מדד מאוד פופולרי בניתוח ניירות ערך המאפשר השוואה של המחירים היחסיים של מניות - גם בשלב ההצעה לציבור וגם לאחר מכן.

הרווח למניה מתקבל מחלוקת הרווחים לאחר מס כפי שזה מופיע בדו"חות הכספיים האחרונים שפורסמו במספר המניות שבידי הציבור. מחיר המניה הוא המחיר בשוק והיחס הוא מחיר המניה חלקי הרווח למניה. בדרך כלל ככל שהמכפיל נמוך יותר, אטרקטיביות ההשקעה במניה המסוימת הולכת וגדלה, ולהיפך, משום שהמכפיל מבטא תיאורטית את תקופת החזר ההשקעה במניות החברה (בהנחה שהרווח למניה לא ישתנה בשנים הבאות). כאשר משווים מכפיל בין חברות שונות יש לקחת בחשבון את אופי פעילותה העסקית של החברה (שכן בכל ענף מקובלת רמה מסוימת של מכפיל, מעמדה בענף, הסיכון הכרוך בפעילות העתידית שלה וסיכויי הצמיחה בעתיד, שכן המכפיל משקף את דעתם של משקיעים על הגידול הפוטנציאלי של הרווחים. אין המכפיל מדד בלעדי לבדיקת כדאיות השקעה במניה מסוימת. יש לקחת בחשבון גם את תחזית הרווחים שלה בעתיד וגורמים נוספים. במדינות שונות בעולם, חישוב המכפיל נעשה על פי המטבע של אותה מדינה. בארה"ב הרווח למניה מבוטא בסנטים או דולרים.
אנו מבחינים בשתי צורות של מכפילים, מתחשבים בשיעורי האינפלציה. בנוסף למכפיל הרגיל, אנו מחשבים גם מכפיל רווח מתואם הבא לתת מודד יותר ריאלי לרווחיותה של הפירמה. לצורך חישוב מכפיל הרווח המתואם לוקחים את הרווח המתואם למניה בערכים המתואמים למדד המחירים לצרכן ליום החישוב וזה מחולק בשער המניה ליום החישוב. למדד זה קיימות מספר בעיות הנובעות ברובן מחלוקה של שני פרמטרים שונים. הרווח הינו פרמטר חשבונאי, נכון ליום פרסום הרווח, ואילו שווי מניה בבורסה הינו פרמטר יומי המשתנה לפי תהפוכות המסחר בבורסה. לפיכך החלוקה ביניהם בעייתית ויש להתחשב בכך כאשר משתמשים במדד זה.
מעבר לכך, מכפיל הרווח בהתייחסות לעבר הינו מכפיל רווח היסטורי. המשקיעים מעוניינים לדעת מה מכפיל הרווח העתידי המתייחס לביצועי העתיד בהסתמך על תחזיות.
אבחנה חשובה נוספת היא בעניין הרווח - רווח זה נתון לפעמים "מלוכלך", שיש בו הוצאות והכנסות שלא קשורות לתפעול השוטף. הוא יכול להיות מוטה למעלה ולמטה. ולכן, רבים משתמשים ברווח התפעולי שאמור לבטא את הרווחים מהעסק עצמו בלי "רעשים". אז מדובר במכפיל רווח תפעולי שנחשב לאמין יותר.
ונקודה לסיום - בגישת מכפילי הרווח, חשוב להבין גם את מאזן הפירמה כי יש חברות שזהות ברווחים אבל מאוד שונות במאזן - לאחת לדוגמה יש קרקע בשווי גבוהה, לשנייה יש שחובות פיננסיים גבוהים. המכפיל יבטא נתון זהה שאינו רלבנטי לשווי החברות בגלל שיש להם נכסים עודפים והתחייבויות פיננסיות. זה החיסרון הגדול של מכפיל הרווח הסטנדרטי וזה נפתר כאשר מתייחסים לרווח התפעולי ולשווי הפעילות מנוכה בנכסים עודפים והתחייבויות פיננסיות