משבר הסב-פריים
בנקאות ושוק ההון
לועזית: sub-prime crisis
משבר שפקד את כלכלת ארה"ב החל בשנת 2007 והגיע לשיא בשנת 2008, לאחר שאיגרות חוב מגובות משכנתא קרסו בשל חוסר היכולת של מקבלי המשכנתא לעמוד בהתחייבויותיהם. הדבר נבע משום שהריבית על המשכנתאות עלתה ומאידך ערך הנכסים (בתי המגורים) ירד. החברות הפיננסיות בוול סטריט שבנו שוק של יותר מ-2000 מיליָירד דולר של ניירות ערך מגובי משכנתאות לדיור, שנסחרו בכל העולם נאלצו למחוק מיליָירדים רבים כהפסדים. אבות המשבר היו ריבית נמוכה מאוד שקבע הבנק הפדרלי בעיקבות התפוצצות בועת ההיי-טק בשנת 2002 וביטול הצורך לתת ערבות אישית בעת קבלת משכנתא שקבע ממשל קלינטון, אלה חברו לתאוות בצע בלתי מרוסנת של מנהלים בחברות גדולות בוול סטריט שגרמו בספטמבר 2008 לקריסת המערכת הפיננסית בו ולהתערבות מסיווית של הממשלה, בעיקבות המשבר סיכם הממשל עם הקונגרס ובית הנבחרים של ארה"ב, בסוף ספטמבר 2008, על תוכנית חילוץ בניסיון להרגיע את השווקים. עיקרי התוכנית הן: הממשלה תיקנה ניירות ערך מגובי משכנתא מהבנקים בשווי של 700 מיליארד דולר ותספק בטוחות כנגד ניירות הערך מגובי משכנתא שיישארו במאזני הבנקים. בתמורה תקבל הממשלה מניות של הבנקים וחברות פיננסיות אחרות שייקבלו את הסיוע ותגביל את שכר המנהלים בבנקים ובחברות אלה, צעד שנראה מוצדק לנוכח ניתוק הקשר בין שכר לביצועים בבבנקאות ההשקעות בארצות הברית (כמו גם בבנקים ומוסדות כספיים אחרים ובארצות אחרות) שלא שירת את חופש השווקים או את יעילותם. סעיף אחר דן במניעת עיקולי בתים שבעליהם התקשו להחזיר את המשכנתאות באמצעות שינוי תנאי המשכנתאות. בהצבעה בבית הנבחרים שנערכה בסוף אותו חודש נדחתה התוכנית בטענה שהיא אינה מספיקה. (ראו חזרה ליסודות)
משבר הסב-פריים העלה את נושא ההסדרה והשאלה מה ההיקף הרצוי שלה. היו שהיפנו אצבע מאשימה למבנה ההסדרה משום שמנגנון הפיקוח על המערכת הפיננסית האמריקאית ניבנה אד-הוק: בכל פעם שהייתה פניקה פיננסית הוקמו סוכנויות פיקוח חדשות והסוכנויות הקיימות קיבלו סמכויות חדשות. אולם לא היה מעקב של ממש אחרי השינויים הגדולים שהתרחשו בשוק הניגזרים, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.
בנקאות ושוק ההון
לועזית: sub-prime crisis
משבר שפקד את כלכלת ארה"ב החל בשנת 2007 והגיע לשיא בשנת 2008, לאחר שאיגרות חוב מגובות משכנתא קרסו בשל חוסר היכולת של מקבלי המשכנתא לעמוד בהתחייבויותיהם. הדבר נבע משום שהריבית על המשכנתאות עלתה ומאידך ערך הנכסים (בתי המגורים) ירד. החברות הפיננסיות בוול סטריט שבנו שוק של יותר מ-2000 מיליָירד דולר של ניירות ערך מגובי משכנתאות לדיור, שנסחרו בכל העולם נאלצו למחוק מיליָירדים רבים כהפסדים. אבות המשבר היו ריבית נמוכה מאוד שקבע הבנק הפדרלי בעיקבות התפוצצות בועת ההיי-טק בשנת 2002 וביטול הצורך לתת ערבות אישית בעת קבלת משכנתא שקבע ממשל קלינטון, אלה חברו לתאוות בצע בלתי מרוסנת של מנהלים בחברות גדולות בוול סטריט שגרמו בספטמבר 2008 לקריסת המערכת הפיננסית בו ולהתערבות מסיווית של הממשלה, בעיקבות המשבר סיכם הממשל עם הקונגרס ובית הנבחרים של ארה"ב, בסוף ספטמבר 2008, על תוכנית חילוץ בניסיון להרגיע את השווקים. עיקרי התוכנית הן: הממשלה תיקנה ניירות ערך מגובי משכנתא מהבנקים בשווי של 700 מיליארד דולר ותספק בטוחות כנגד ניירות הערך מגובי משכנתא שיישארו במאזני הבנקים. בתמורה תקבל הממשלה מניות של הבנקים וחברות פיננסיות אחרות שייקבלו את הסיוע ותגביל את שכר המנהלים בבנקים ובחברות אלה, צעד שנראה מוצדק לנוכח ניתוק הקשר בין שכר לביצועים בבבנקאות ההשקעות בארצות הברית (כמו גם בבנקים ומוסדות כספיים אחרים ובארצות אחרות) שלא שירת את חופש השווקים או את יעילותם. סעיף אחר דן במניעת עיקולי בתים שבעליהם התקשו להחזיר את המשכנתאות באמצעות שינוי תנאי המשכנתאות. בהצבעה בבית הנבחרים שנערכה בסוף אותו חודש נדחתה התוכנית בטענה שהיא אינה מספיקה. (ראו חזרה ליסודות)
משבר הסב-פריים העלה את נושא ההסדרה והשאלה מה ההיקף הרצוי שלה. היו שהיפנו אצבע מאשימה למבנה ההסדרה משום שמנגנון הפיקוח על המערכת הפיננסית האמריקאית ניבנה אד-הוק: בכל פעם שהייתה פניקה פיננסית הוקמו סוכנויות פיקוח חדשות והסוכנויות הקיימות קיבלו סמכויות חדשות. אולם לא היה מעקב של ממש אחרי השינויים הגדולים שהתרחשו בשוק הניגזרים, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.
