נִיכְּיוֹן שְטָרוֹת
בנקאות ושוק ההון
לועזית: discount of bills
1. מכירת שטר חליפין, לפני מועד הפירעון, לצד שלישי, בסכום שהוא פחות מערכו הנקוב (ראה גם: ניכיון חשבוניות; נכיסה).
ההפרש הוא הריבית לתקופה שבין הניכיון למועד חלותו של השטר. סכום ההפרש משתנה בהתאם לתנאי השוק, לטיבו של השטר, וכן לפי הוצאות שונות המתלוות לו (כגון דמי גבייה, דמי עמלה וכו'). שטר שנעשה לגביו ניכיון המכונה שטר מנוכה (discounted note).
ניכיון שטרות נעשה בעיקר על ידי בנק או מוסד כספי אחר העוסק בכך, ומשמש לעתים גם כאחת הצורות של הלוואה בנקאית (בצד אשראי ישיר, קו אשראי וכדומה), שבה שיעור הריבית מופחת מראש והשטר נפרע במועד החלות בערכו הנקוב. הסכום בפועל שמקבל הלווה הוא סכום השטר, פחות הניכיון (זאת לעומת הלוואה בנקאית רגילה, המוחזרת בדרך כלל, בתשלומים לשיעורין של הקרן ושל הריבית מצורפת). ריבית כזו מגדילה מראש את שיעור הריבית האפקטיבי, שכן יש לחשב את הסכום שנוכה כאחוז מהתקבולים נטו.
בדרך כלל העסק מתחייב לפרוע את השטר, אם הלקוח לא יכבד את התחייבויותיו. (זכות חזרה). כאשר ניכיון שטרות נעשה על־ידי בנק, הוא מכונה גם ניכיון בנקאי (bank discount).
2. לפי חוק בנק ישראל, לשם הסדרת היקף האשראי הבנקאי, שעורו ויעודו, רשאי הבנק לספק כספים לכל תאגיד בנקאי, על־ידי ניכיון שטרי חליפין, שטרי חוב או מסמכים אחרים העוברים לסוחר על־ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הבנק (סעיף 42). הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע כללים לגבי התנאים שמוסדות בנקאיים ידרשו לקיימם על מנת לקבל אשראי מהבנק ובכלל זה שער הריבית וגובה העמלות ותשלומים אחרים שהם רשאים לקבל מלקוחותיהם (סעיף 43).
בנקאות ושוק ההון
לועזית: discount of bills
1. מכירת שטר חליפין, לפני מועד הפירעון, לצד שלישי, בסכום שהוא פחות מערכו הנקוב (ראה גם: ניכיון חשבוניות; נכיסה).
ההפרש הוא הריבית לתקופה שבין הניכיון למועד חלותו של השטר. סכום ההפרש משתנה בהתאם לתנאי השוק, לטיבו של השטר, וכן לפי הוצאות שונות המתלוות לו (כגון דמי גבייה, דמי עמלה וכו'). שטר שנעשה לגביו ניכיון המכונה שטר מנוכה (discounted note).
ניכיון שטרות נעשה בעיקר על ידי בנק או מוסד כספי אחר העוסק בכך, ומשמש לעתים גם כאחת הצורות של הלוואה בנקאית (בצד אשראי ישיר, קו אשראי וכדומה), שבה שיעור הריבית מופחת מראש והשטר נפרע במועד החלות בערכו הנקוב. הסכום בפועל שמקבל הלווה הוא סכום השטר, פחות הניכיון (זאת לעומת הלוואה בנקאית רגילה, המוחזרת בדרך כלל, בתשלומים לשיעורין של הקרן ושל הריבית מצורפת). ריבית כזו מגדילה מראש את שיעור הריבית האפקטיבי, שכן יש לחשב את הסכום שנוכה כאחוז מהתקבולים נטו.
בדרך כלל העסק מתחייב לפרוע את השטר, אם הלקוח לא יכבד את התחייבויותיו. (זכות חזרה). כאשר ניכיון שטרות נעשה על־ידי בנק, הוא מכונה גם ניכיון בנקאי (bank discount).
2. לפי חוק בנק ישראל, לשם הסדרת היקף האשראי הבנקאי, שעורו ויעודו, רשאי הבנק לספק כספים לכל תאגיד בנקאי, על־ידי ניכיון שטרי חליפין, שטרי חוב או מסמכים אחרים העוברים לסוחר על־ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הבנק (סעיף 42). הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע כללים לגבי התנאים שמוסדות בנקאיים ידרשו לקיימם על מנת לקבל אשראי מהבנק ובכלל זה שער הריבית וגובה העמלות ותשלומים אחרים שהם רשאים לקבל מלקוחותיהם (סעיף 43).
