נִיתּוּחַ טֶכְנִי בנקאות ושוק ההון
לועזית: technical analysis

בחינה, ניתוח, חיזוי ופירוש של מחירי שוק או מדדים עתידיים בניירות ערך לטווח קצר על־ פי תנודות מחירים ומחזורים בעבר מתוך הנחה שלשווקים יש תנע (מומנטום) פנימי משלהם והתנהגות מחיר המניה בעתיד תלוייה בתנודות המחירים בעבר. שיטה זו מנתחת, למעשה, את השוק ולא את המניה. ביסוד השיטה עומדת ההנחה שכל המידע לגבי מניה או חברה גלום במחיר המניה ובמחזורים. הניתוח הטכני, ביסודו, מונע מהסוחר מעורבות רגשית או פקפוק בנתונים כלכליים רלוונטיים.
מי שעוסק בניתוח טכני מכונה נתח טכני. נתחים אלה סבורים כי תופעות שוק חוזרות על עצמן ולשם כך הם משתמשים במדדים, יחסים ופערים, המוצגים בגרפים ותרשימים כמכשירים לניתוח. ניתוח טכני נוגע בדרך כלל לתנודות לטווח קצר ובינוני, אבל נתחים טכניים מסוימים חוזים גם מחזורים ארוכי טווח. בבסיס השיטה עומד הרעיון שלכל מניה יש קו התנגדות (או מספר קווי התנגדות בהם נבלמת עליית מניה) ויש קו תמיכה (או מספר קווי תמיכה בהם נעצרת ירידת המניה). לכן על המשקיע לעקוב אחר המניה ולהשקיע בה כאשר היא קרובה לקו התמיכה, ולמכור אותה כאשר תתקרב לקווי ההתנגדות. עוד סבורים נתחים טכניים שהסטיות במחירים - ואופן הסטיות והשינויים - יכולים להצביע בפני המשקיע על הרגע המתאים ביותר להשקעה במניה או ליציאה ממנה. השחטה פותחה על ידי צ'רלס דאו (אחד מהצמד דאו-ג'ונס). לשיטה חסידים רבים מצד אחד; אך גם כאלה השוללים אותה לחלוטין, מצד שני. שלילת השיטה הטכנית מתבססת על שני דברים מרכזיים שהם לכאורה דבר והיפוכו: אין למצוא חוקיות בהתנהגות מניות, שכן ברגע שאיש אחד מגלה חוקיות זו, מגלים אותה גם האחרים והחוקיות מתהפכת. בישראל שלילת השיטה נובעת גם מהעובדה שהיא מבוססת על מצב של בורסה בלתי משוכללת, כפי שהיא בארץ, ובה קשה לצפות להתנהגות הגיונית של המניות מלכתחילה. לפיכך יש הסוברים כי בארץ הגישה הטכנית אינה ישימה ואינה מסייעת למשקיעים בהחלטתם. להערכתם, עדיף להשתמש בשיטות אחרות ולהתיחס גם לגרפים ולשיעור תשואה כולל כחלק ממכלול שלם של קריטריונים ולא כדומיננטי שבהם, שלא כמו נתח טכני הרואה בתיאור ההגרפי מקור בלבדי להסקת מסקנות לגבי הצפוי - בתחום שהוא מבקש לחזותו - משום שכל הנתונים הכלכליים פיננסיים והאחרים כבר מבוטאים בתוך התיאור הגרפי. ניתוח טכני נעשה גם לגבי סחורות עתידיות (קומודיטיס). (השווה: ניתוח בסיסי).