סַפְסָרוּת בִּנְיָירוֹת עֵרֶךְ
בנקאות ושוק ההון
לועזית: speculation in securities
קניות ומכירות של ניירות ערך כדי להפיק רווחים גדולים בתקופות השקעה קצרות, תוך נטילת סיכון גבוה יחסית להפסדים.
ההבדל היסודי בין ספקולציה להשקעה הוא דרגת הסיכון הכרוכה בעסקה והבסיס הכלכלי עליו מבוססת השקעה. העובדה כי ניירות ערך מייצגים ציפיות להכנסה עתידית מעוררת את הספסרות שהיא מהתמריצים העיקריים של הפעילות בשוק ניירות הערך.
עסקה כזו בניירות ערך מתבטאית בנכונות לשלם מחירים גבוהים יותר, או ברצון להיפטר מניירות ערך מסוימים מתוך הנחה שבעתיד ירדו שעריהם או ההכנסה הנובעת מהם.
לספקולציה בניירות ערך נועדו בארצות חוץ כינויים מיוחדים: המוכר מניות או איגרות חוב שברשותו מתוך ציפייה לירידה במחירים, שתאפשר לו לקנותן אחר כך בחזרה תוך עשיית רווח מכונה שור; הרוכש ניירות ערך בציפייה לעליית מחיריהם, על מנת שיוכל למוכרן אחר כך ברווח מכונה פָּר. מבחינה כלכלית הספסרים הם גורם בעל חשיבות ממדרגה ראשונה בבורסה. הם יוצרים גלי ביקוש והיצע משל עצמם בלי להמתין לכוחות שוק "כבדים" יותר. המשק נהנה מספסרים בניירות ערך מכך שבדרך זו הון נעשה זמין לעסקים חדשים שטרם נצטברו פרטים עליהם; מקורות אשראי במשק מועברים לעסקים בתקופה הראשונית שלהם, וכן לעסקים שמצבם הפיננסי אינו מושך משקיעים רגילים; ספסר פועלת כמייצב אם כי לא מושלם. ספקולנט עשוי להיות היחיד שמוכן לרכוש ניירות ערך שעה שהציפיות הן עגומות, והוא מוכן למכור בחסר כאשר משקיעים הם אופטימיסטים.
מאידך החסרונות הם שספסר עלולה להביא להגזמה בתנודות של המניות על ידי קניות רבות בעלייה וחיסול מסיבי בעת שפל; הפסדים הנגרמים בשל תנודות מחירים קיצוניות יכולות לגרום לכך שחוסכים לא ירצו להפנות את כספם למניות; וכן ספקולציה שיש בה מקורות שנלקחו באשראי בסכומים גדולים יכולים להשפיע על תנודות בכלכלה כולה בצורה קיצונית (ויש הרואים בכך את אחד הגורמים לשפל הגדול בארה"ב בשנת 1929 שהביא למשבר עולמי).
בנקאות ושוק ההון
לועזית: speculation in securities
קניות ומכירות של ניירות ערך כדי להפיק רווחים גדולים בתקופות השקעה קצרות, תוך נטילת סיכון גבוה יחסית להפסדים.
ההבדל היסודי בין ספקולציה להשקעה הוא דרגת הסיכון הכרוכה בעסקה והבסיס הכלכלי עליו מבוססת השקעה. העובדה כי ניירות ערך מייצגים ציפיות להכנסה עתידית מעוררת את הספסרות שהיא מהתמריצים העיקריים של הפעילות בשוק ניירות הערך.
עסקה כזו בניירות ערך מתבטאית בנכונות לשלם מחירים גבוהים יותר, או ברצון להיפטר מניירות ערך מסוימים מתוך הנחה שבעתיד ירדו שעריהם או ההכנסה הנובעת מהם.
לספקולציה בניירות ערך נועדו בארצות חוץ כינויים מיוחדים: המוכר מניות או איגרות חוב שברשותו מתוך ציפייה לירידה במחירים, שתאפשר לו לקנותן אחר כך בחזרה תוך עשיית רווח מכונה שור; הרוכש ניירות ערך בציפייה לעליית מחיריהם, על מנת שיוכל למוכרן אחר כך ברווח מכונה פָּר. מבחינה כלכלית הספסרים הם גורם בעל חשיבות ממדרגה ראשונה בבורסה. הם יוצרים גלי ביקוש והיצע משל עצמם בלי להמתין לכוחות שוק "כבדים" יותר. המשק נהנה מספסרים בניירות ערך מכך שבדרך זו הון נעשה זמין לעסקים חדשים שטרם נצטברו פרטים עליהם; מקורות אשראי במשק מועברים לעסקים בתקופה הראשונית שלהם, וכן לעסקים שמצבם הפיננסי אינו מושך משקיעים רגילים; ספסר פועלת כמייצב אם כי לא מושלם. ספקולנט עשוי להיות היחיד שמוכן לרכוש ניירות ערך שעה שהציפיות הן עגומות, והוא מוכן למכור בחסר כאשר משקיעים הם אופטימיסטים.
מאידך החסרונות הם שספסר עלולה להביא להגזמה בתנודות של המניות על ידי קניות רבות בעלייה וחיסול מסיבי בעת שפל; הפסדים הנגרמים בשל תנודות מחירים קיצוניות יכולות לגרום לכך שחוסכים לא ירצו להפנות את כספם למניות; וכן ספקולציה שיש בה מקורות שנלקחו באשראי בסכומים גדולים יכולים להשפיע על תנודות בכלכלה כולה בצורה קיצונית (ויש הרואים בכך את אחד הגורמים לשפל הגדול בארה"ב בשנת 1929 שהביא למשבר עולמי).
