פדיון בהגרלה
בנקאות ושוק ההון
לועזית: drawing by lost
שיטת
פדיון של אגרות חוב, שהונפקו
במספר קבוצות, ולפיה נקבעים מספר מועדי
פדיון כמספר קבוצות אגרות החוב שהונפקו, ובכל
מועד פודה
המנפיק את אגרות החוב
מהקבוצה שעלתה בגורל. לפי שיטה זו,
נפדית אגרת חוב מהקבוצה אשר עלתה בגורל בשלמותה, יחד
עם הריבית
והפרשי ההצמדה שהצטברו בגינה, לפי
תנאי ההנפקה. בשיטה זו מחזיק האיגרת אינו יודע
למעשה את
תאריך הפדיון המדויק של האיגרת שלו. לפני
ההגרלה מתפרסמת בדרך כלל מודעה בעיתונות מטעם המנפיק על מועד ההגרלה, ובגמר ההגרלה מודעה על תוצאותיה. אגרות
מלווה הנפדות אינן נושאות יותר ריבית ממועד ההגרלה, ואם הן צמודות הן נשארות במדד שהיה בעת הפדיון, אלא אם נקבע אחרת כפי שנעשה לעתים לגבי אגרות חוב ממשלתיות. לעיתים נוהגים הבנקים המסחריים להחזיק
במצבור את תעודות אגרות החוב מסוג
למוכ"ז, הנפדות לפי הגרלה. לשון אחר: אין
הבנק מחזיק עבור כל בעל
פיקדון לניירות ערך מבין לקוחותיו את תעודות אגרות החוב המסוימות שהפקיד בפיקדוניו,
או את תעודות אגרות החוב המסוימות שקנה לזכות פיקדוניו, אלא
הבנק מחזיק עבור כל בעלי הפיקדונות האלה את כל תעודות אגרות החוב בהצבר אחד.
ההחזקה במצבור נועדה ליעל את הטיפול בתעודות אלה ולפשט את תהליך פדיונן. על ידי החזקה במצבור הופך הפדיון לפי הגרלה, למעשה, לפדיון בשיעורים. בצד תעודות אגרות החוב, כאמור, מצויות תעודות ממלוות המדינה
על שם, שאינן נסחרות
בבורסה, ואף כי פדיונן לפי הגרלה, אין הן מוכנסות למצבור בעת הפקדתן בפיקדון.