פִּיזוּר אוֹפְּצְיוֹת בנקאות ושוק ההון
לועזית: option spread

טקטיקות בשווקי ניירות ערך שבהם נערך מסחר באופציות, ביחוד בבורסות של ארה"ב, ובישראל בשוק המעו"ף, זוהי טקטיקה שבה סוחר בניירות ערך קונה ומוכר באופן סימולטני שני חוזי אופציה - במסגרת אותו סוג - לגבי נכס בסיס שיכול שיהיה להם מחיר מימוש ומועד תפוגה זהה או שונה, בתקווה שאיזון הסיכון יפעל לטובתו.
יש סוגים רבים של פיזור אופציות שהעיקריים בהם הם: מִרווח דוב (bear spread) שבה המשקיע קונה סוג אחד של אופציות (בין אופצית רכש ובין אופצית מכר) ומוכר אופציה אחת באופן סימולטני על בסיס אותו נכס בסיס. לאופציה שנרכשה יהיה מחיר מימוש גבוה יותר משל זו שנמכרה והמשקיע מצפה לרווח על ידי ירידה במחירי השוק של נכס הבסיס. כאשר המשקיע מצפה לעלייה במחירי השוק של נכס הבסיס הוא יעשה מרווח פרי (bull spread) דהיינו לאופציה שנמכרה יהיה מחיר גבוה יותר מזו שנקנתה.
טקטיקות פיזור אחרות הן מרווח זמן ( time (spread או מרווח אופקי (horizontal spread) שבה המשקיע קונה ומוכר באופן סימולטני אופציות לגבי אותו נכס בסיס עם אותו מחיר מימוש, אבל עם מועדי תפוגה שונים; או מרווח מחיר (price spread) או מרווח אנכי (vertical spread) שבהם יש אותם מועדי תפוגה אבל מחירי מימוש שונים; או מרווח אלכסוני (diagnoal spread) שבו הן מחירי המימוש והן מועדי התפוגה הם שונים. כאשר המרווח נעשה כשמספר החוזים שנמכרו שונה ממספר החוזים שנרכשו הפיזור מכונה מרווח יחסי (ratio spread).