קיבול
בנקאות ושוק ההון
לועזית: acceptace
1. פעולת אחד הצדדים למשא ומתן, המעידה על הסכמה לעסקה שמוצעת לו על ידי הצד השני ויוצרת בכך קשר של התחייבות הדדית. הסכמה כזו יכולה שתהיה משתמעת או חלקית, ויכול שתהיה בעל פה או בכתב, בהתאם לאופייה של ההצעה. בדרך כלל מלווה את ההסכמה פעולה כתובה (כגון: חתימת חוזה, הוצאת פוליסת ביטוח, או רישום אחר כלשהו). כל עוד לא הסכים הצד השני, רשאי המציע לחזור בו. יתר על כן, על פי החוק בישראל, גם הצהרה מפורשת של המציע, שלא יחזור בו במשך זמן מסוים, אינו מספקת למנוע את זכותו של המציע לחזור בו, אולם לחזרה כזו יהיה תוקף רק כשההודעה על כך הגיע לצד השני או למעונו, בטרם שהוא נתן הודעת קיבול. קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה אינו קיבול, אלא הצעה חדשה, המצריכה לשם קבלת תוקף קיבול מהצד השני. (ראה: הצעה וקיבול; השווה: קבלה).
2. חתימת נמשך, המתחייב על ידי החתימה לפרוע שטר משוך עליו במועד ובמקום מסוימים. בבנקאות הקיבול מתייחס לשטרות, שטרי חליפין, קיבול בנקאי, קיבול מסחרי וכדומה (למשל: קיבול שטר חליפין על ידי בנק פירושו שהבנק מסב אותו ובכך נותן לו ערבות שהתשלום שלו ייעשה בבוא המועד, אם על ידי הקונה ואם על ידו). בעת הקיבול מציינים את התאריך ומקום התשלום. מי שמקבל את השטר מכונה 'קבל' (ACCEPTOR).
3. שטר החוב עצמו, או שטר החליפין, שקובל כאמור.
בנקאות ושוק ההון
לועזית: acceptace
1. פעולת אחד הצדדים למשא ומתן, המעידה על הסכמה לעסקה שמוצעת לו על ידי הצד השני ויוצרת בכך קשר של התחייבות הדדית. הסכמה כזו יכולה שתהיה משתמעת או חלקית, ויכול שתהיה בעל פה או בכתב, בהתאם לאופייה של ההצעה. בדרך כלל מלווה את ההסכמה פעולה כתובה (כגון: חתימת חוזה, הוצאת פוליסת ביטוח, או רישום אחר כלשהו). כל עוד לא הסכים הצד השני, רשאי המציע לחזור בו. יתר על כן, על פי החוק בישראל, גם הצהרה מפורשת של המציע, שלא יחזור בו במשך זמן מסוים, אינו מספקת למנוע את זכותו של המציע לחזור בו, אולם לחזרה כזו יהיה תוקף רק כשההודעה על כך הגיע לצד השני או למעונו, בטרם שהוא נתן הודעת קיבול. קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה אינו קיבול, אלא הצעה חדשה, המצריכה לשם קבלת תוקף קיבול מהצד השני. (ראה: הצעה וקיבול; השווה: קבלה).
2. חתימת נמשך, המתחייב על ידי החתימה לפרוע שטר משוך עליו במועד ובמקום מסוימים. בבנקאות הקיבול מתייחס לשטרות, שטרי חליפין, קיבול בנקאי, קיבול מסחרי וכדומה (למשל: קיבול שטר חליפין על ידי בנק פירושו שהבנק מסב אותו ובכך נותן לו ערבות שהתשלום שלו ייעשה בבוא המועד, אם על ידי הקונה ואם על ידו). בעת הקיבול מציינים את התאריך ומקום התשלום. מי שמקבל את השטר מכונה 'קבל' (ACCEPTOR).
3. שטר החוב עצמו, או שטר החליפין, שקובל כאמור.
