תְּשׂוּאָה לְפִדְיוֹן בנקאות ושוק ההון
לועזית: yield to maturity [YTM]

חישוב התשואה השנתית המצטברת הממוצעת על איגרות חוב, המבוטאת באחוזים, על בסיס חַלוּת, כשאלה מבוטאים בערכים שנתיים. לשון אחר: שיעור הריווחיות הנוצרת מחישוב הערך הנוכחי של כל התקבולים שיתקבלו מנייר ערך מסוים עד הפדיון בהשוואה למחיר ששולם בעדו. חישוב תשואה זה מבוסס לא רק על ערך השוק והריבית המתקבלת אלא לוקחת בחשבון שרק השקעות מעטות נעשות בערך נקוב ושיש להן רווח הון או הפסד הון נוסף על שיעור הריבית הנקוב, ולפיכך מביאה בחשבון את הסכום המתקבל בזמן הפדיון הכולל ניכיון או פירמה (אג'יו) ששולמה עבור האיגרת ביחס לערכה הנקוב. המסחר באיגרות חוב מתנהל לפי תשואה לפדיון. כלומר: המשקיע רוכש או מוכר איגרת חוב לפי תשואתה. התשואה לפידיון נעה תמיד ביחס הפוך למחיר. כשהמחירים יורדים התשואה לפידיון עולה ולהיפך. תשואה לפדיון היא מודד מקובל להשוואת ריווחיות על איגרות חוב המוצעות בתנאי הנפקה שונים. דירוג השקעות על פי מודד זה יהיה נכון אם משך הזמן עד הפדיון הוא אחיד, ובתנאי שאין תקבולים בתקופת הביניים עד הפדיון, או כאשר ניתן להשקיע תקבולים בתקופת הביניים באיגרות חוב אחרות שהתשואה שלהן שווה. תהליך ההשוואה - ובסופו של דבר הערך המתקבל ממנו, בצד הסיכון של איגרת החוב לעומת איגרות חוב אחרות, או השקעות דומות, מכונה 'הערכת איגרות חוב' (bond valuation) קיימות. טבלאות המראות את התשואה לפדיון של איגרות חוב לתקופות שונות, בשערי ריבית נקובים שונים.