תְּשׂוּאַת רִיבִּית בנקאות ושוק ההון
לועזית: interest yield

1. יחס פיננסי הנותן ביטוי ליחס שבין השיעור הנקוב של הריבית על השקעות כפול מחיר הקנייה של אותה השקעה.
מחיר הקנייה נותן ביטוי, במקרה של איגרת חוב למשל, לאג'יו או לדיסאג'יו שבו נקנתה האיגרת וכדומה. במקרה שהריבית או ההשקעה או שניהם אינם צמודים - תשואת הריבית (המתקבלת מחלוקת שיעור הריבית במחיר איגרת החוב) היא נומינלית ויש צורך בהתאמתה לשיעורי האינפלציה ולשיעור המס שיש לשלם על ההכנסה. לגבי משקיע באיגרות חוב זהו, אפוא, שיעור תשואה שוטפת מריבית ביחס להשקעה שלו באותה איגרת חוב.
תשואת ריבית חיובית תמיד, לעומת תשואת הון שהיא לעיתים חיובית ולעיתים שלילית ושאת התוצאה מוסיפים לתשואת הריבית בחישוב סך כל התשואה. תשואת ריבית הינה הגורם העיקרי לכך שירידת מחירי איגרת חוב בבורסה מוגבלת בהשוואה למניה. כאשר יורד שער איגרת החוב עולה תשואת הריבית וכן התשואה לפדיון דבר המעלה את כוח המשיכה שלו מבחינת שיעור ההכנסה השוטפת מריבית ועוד יותר מבחינת שיעור התשואה לפדיון ויוצר גבול תחתון לירידות שערים.
2. ריבית שנתית נטו (לאחר מס) שמקבל המחזיק באיגרת חוב, המחושבת על פי הערך המתואם של האיגרת.