איגרת חוב צמותה בנקאות ושוק ההון
לועזית: perpetual bond / undated bond

איגרת חוב שאין לה תאריך פדיון (או שמועד פדיונה הוא לאחר זמן רב כל כך עד שלכל הצרכים המעשיים רואים אותה כנעדרת תאריך פדיון), ובעל איגרת החוב אינו יכול לדרוש את תמורתה מהמנפיק. המשקיע יכול להמירה בכסף רק על ידי מכירתה בשוק למשקיע אחר. איגרות אלה נושאות ריבית ללא הגבלת זמן והן מונפקות, בדרך כלל, על ידי גופים שאורך תקופת קיומם אינו מוטל בספק, כגון ממשלות, סוכנויות בינלאומיות וכדומה. כאשר האיגרת מוצאת על ידי חברה היא נפדית, כדין כל איגרת חוב, רק עם פירוק החברה שהנפיקה אותה. יש דמיון בין איגרת חוב צמותה שמונפקת על ידי חברה לבין מניה רגילה, לא רק בכך ששתיהן נפדות רק בעת הפירוק, אלא גם בכך שלאיגרת חוב כזו יש לעתים זכות להשתתף בקבלת רווחים המחולקים על ידי החברה בעת הפירוק ובעודף הרכוש, אולם איגרות מסוג זה הן נדירות. בישראל הדמיון למניות מתבטא גם בכך שתקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים) קובעות שאיגרות חוב והלוואות צמותות יוצגו בקבוצת "הון המניות, הקרנות והעודפים" בציון תנאיהן. (אולם אם היו איגרות החוב או ההלוואות האמורות ניתנות לפירעון לפני פירוק התאגיד או נותנות עדיפות על התחייבויות אחרות של התאגיד - יוצגו איגרות חוב והלוואות אלה בסעיף נפרד בקבוצת הסעיפים המעין-הוניים ויצוינו תנאים מיוחדים אלה) המסחר באיגרות חוב כאלה נעשה בעיקר על בסיס תשואת הריבית השוטפת, דהיינו סכום הריבית השנתית מחולק בשער האיגרת בבורסה, כששערן בבורסה מתאים עצמו לשיעור התשואה המקובל באותה תקופה. לפיכך קיים קשר הפוך בין איגרת חוב כזו לבין שער הריבית. בבריטניה איגרות החוב הצמותות המונפקות על ידי הממשלה מכונות 'קונסולס' (consolidated annuities; consoles). אלה הן איגרות חוב שהונפקו לראשונה על ידי האוצר הבריטי בשנת 1814 כדי לממן את מלחמות נפוליון.