תורת תיק השקעות מודרני
בנקאות ושוק ההון
לועזית: modern portfolio theory
אחת התיאוריות הכלכליות החשובות והמשפיעות ביותר
בתחום המימון
וההשקעות. תיאוריית
תיק ההשקעות המודרני מבוססת על הרעיון הפשוט שהגיוון יכול להניב אותן תשואות כוללות
בפחות סיכון.
שילוב נכסים פיננסיים רבים בתיק השקעות פחות מסוכן מאשר הנחת כל ביצי ההשקעות שלך
בסל אחד.
לתיאוריה זו יש ארבע הנחות בסיסיות:
* המשקיעים סולדים מסיכונים.
* ניירות
הערך נסחרים בשווקים יעילים.
* ניתוח הסיכון צריך להיעשות במונחי תיק ההשקעות הכולל, ולא בהתבוננות על כל נכס
בנפרד.
* לכל רמה של סיכון יש תיק אופטימלי של נכסים, שהם בעלי
התשואה הצפויה הגבוהה ביותר
כל ההנחות הללו נראות נדושות בימינו, מלבד אולי
ההנחה לגבי יעילות השווקים, אבל התיאוריה התקבלה בהלם כאשר היא הוצגה בתחילת שנות ה-50 של
המאה ה-20 על-ידי הארי מרקוביץ (1927), שמאוחר יותר זכה בפרס נובל בזכותה. מרקוביץ סיפר שכאשר הוא הציג את התיאוריה בפני הכוהנים הגדולים של אסכולת שיקאגו, "טען מילטון פרידמן שתיאוריית תיק ההשקעות איננה כלכלה". כיום היא בהחלט מקובלת ככלכלה (ראו:
תורת תימחור ארביטראז', מודל תמחור נכסי ההון ובלק-שולס).