בַּעַל שְׁלִיטָה בנקאות ושוק ההון
לועזית: controlling person / holder of controlling interest

יחיד היכול להשפיע על פעולותיה של חברה, אם לגבי פעילותה השוטפת ואם לגבי קביעת המדיניות, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד או משרה בחברה.
כדי לשלוט מעשית בחברה יש צורך, תיאורטית, בלמעלה מחמישים אחוזים מהון המניות המצביעות של חברה, אולם בפועל, מקום שיש פיזור רב של המניות בציבור מספיק לעתים שיעור נמוך מאוד כדי לזכות ברוב באספה כללית ולשלוט בחברה. בתיקון מס' 11 לחוק ניירות ערך נקבע כי בעל שליטה בחברה חייב להחזיק מינימום מסוים מהון המניות שלה. בדיני המיסים בישראל מוגדר בעל שליטה על פי אחת מאלה: המחזיק במישרין או בעקיפין, בעצמו או עם בן משפחתו ב-10% מכוח ההצבעה בתאגיד; או, כאמור, ב-10% מהון המניות המונפק של התאגיד; או מי שיש בידו הזכות להחזיק באלה; או מי שיש בידו הזכות לקבל 10% מרווחי תאגיד; או מי שבידו הזכות למנות מנהל בתאגיד. ההבדל בין בעל שליטה למי שאינו בעל שליטה מתבטא, בין היתר, בשיעור המס שהם ישלמו על דיבידנד המשולם על מניה שאינה סחירה בבורסה לניירות ערך.
כמו כן מכיר החוק במיסוי מיוחד לבעלי שליטה בחברות תעשייתיות הרושמים מניותיהם למסחר בבורסה, אם הם ממלאים תנאים מסוימים הקבועים בחוק עידוד התעשייה.