עוֹבֵד יחסי עבודה
לועזית: employee

1. אדם המוכר את עבודתו הגופנית או הרוחנית תמורת שכר, למעביד כלשהו, ויוצר עם המעביד יחסי עבודה.
2. אין הגדרה אחידה של עובד החובקת את כל החוקים הרלוונטיים, ולפעמים מי שנחשב כעובד לצורך חוק אחד אינו נחשב כעובד לצורך חוק אחר. יש אפוא לבדוק בכל מקרה את ההגדרה בחוק הנוגע בדבר. (השווה: שכיר).