הוֹגְנוּת יחסי עבודה
לועזית: equity

1. מצב שבו היחס בין תגמוליו של העובד לבין השקעתו בעבודה שווה ליחס זה אצל אחרים, שאיתם יש לו יחסי חליפין ישירים או עקיפים, כנגד חוסר הוגנות.
2. במסגרת איכות חיים בעבודה: עיקרון המבטא את זכותו של העובד לפיצוי הוגן על תרומתו ומאמציו.
3. תורה העוסקת בקשר שבין תגמולים וביצוע שפיתח ג. אדמס המבוססת על שתי תורות מרכזיות בפסיכולוגיה, האחת תורת הדיסוננס הקוגנטיבי (שפיתח ל. פסטינגר) והשנייה, תורת החליפין (שפיתח ג. הומנס).