הֶסְכֵּם קִיבּוּצִי יחסי עבודה
לועזית: collective- bargaining agreement

הסכם שנעשה בהתאם לחוק ההסכמים הקיבוציים. ההסכם מקיף את כל העובדים במקום עבודה מסויים ומסדיר תנאים כגון שכר עבודה, תנאי עבודה, תנאים סוציאליים, שעות עבודה, דרכים ליישוב סכסוכי עבודה, התחייבות לשקט תעשייתי וכד'. במחצית 2009 אושר חוק המחייב מעסיקים לנהל משא ומתן עם ועד העובדים על הסכמים קיבוציים. החוק מאפשר למעשה כניסה חופשית של נציגי ההסתדרות למקומות עבודה פרטיים. לפי החוק, די בכך ששליש מהעובדים באותו מקום עבודה הצטרפו להסתדרות כדי שניתן יהיה לחתום על הסכם קיבוצי. הסכם כזה יכול שיהיה בעל תחולה ארצית, רב־ענפית, ענפית או מוגבלת למפעל או למעסיק אחד מסוים. על פי חוק הסכמים קיבוציים 1957. ההסכם צריך להיות בכתב ויש להגישו לרישום לשר העבודה תוך חודשיים מיום חתימתו.