מדיניות פחת
ייצור ותיפעול
לועזית: depreciation policy
המדיניות הנקוטה על ידי פירמה בהפרשה של סכומים שונים כפחת על נכסיה הקבועים. קיימות שיטות רבות ושונות לחישוב הפחת, שחלקן מוכר על ידי שלטונות מס הכנסה כהוצאה וחלקן אינו מוכר. אולם לעתם קרובות השיטות המוכרות לצורך מס אינן מתאימות מנקודת ראות פיננסית וכלכלית. על הפירמה להחליט אפוא אילו שיטות פחת היא תנקוט (למרות שיהיה צורך בעריכת התאמה לצורך מס הכנסה). מנקודת ראות כלכלית, מטרתו של הפחת אינו להחזיר לפירמה, במשך השנים, את העלות היסטורית של הנכס, אלא ליצור עתודה לחידוש הנכס ולהחלפתו לאחר התבלותו. גישה אחרת רואה בפחת דרך לביזור הוצאה הונית על פני תקופת הניצול והשימוש בנכס המופחת. למדיניות הפחת יש חשיבות רבה בחישוב עלות המוצר, וככל שהתעשייה היא עתירת הון יותר, למדיניות הפחת חשיבות רבה יותר. בדרך כלל נערך חישוב הפחת על בסיס קו ישר, דהיינו שיטה המפחיתה את הנכס בסכומים שווים במשך התקופה של חייו. בדרך זו, ככל שהנכס מזדקן, עלות אחזקתו גדלה, ומאחר שסכום הפחת הוא קבוע, הרי סך כל ההוצאות בגין הנכס הולך ועולה. בשיטה אחרת, שהותר להשתמש בה בארץ רק באחרונה ולחברת תעשיות בלבד, ניתן להפחית את הנכס באחוז קבוע מיתרה פוחתת. בדרך זו הפחת גבוה יותר בתחילת חייו ונמוך יותר לאחר מכן, כך שצירוף הפחת היורד להוצאות אחזקה. עולות גורם להוצאה אחידה לאורך השנים בשל השימוש בנכס.
ייצור ותיפעול
לועזית: depreciation policy
המדיניות הנקוטה על ידי פירמה בהפרשה של סכומים שונים כפחת על נכסיה הקבועים. קיימות שיטות רבות ושונות לחישוב הפחת, שחלקן מוכר על ידי שלטונות מס הכנסה כהוצאה וחלקן אינו מוכר. אולם לעתם קרובות השיטות המוכרות לצורך מס אינן מתאימות מנקודת ראות פיננסית וכלכלית. על הפירמה להחליט אפוא אילו שיטות פחת היא תנקוט (למרות שיהיה צורך בעריכת התאמה לצורך מס הכנסה). מנקודת ראות כלכלית, מטרתו של הפחת אינו להחזיר לפירמה, במשך השנים, את העלות היסטורית של הנכס, אלא ליצור עתודה לחידוש הנכס ולהחלפתו לאחר התבלותו. גישה אחרת רואה בפחת דרך לביזור הוצאה הונית על פני תקופת הניצול והשימוש בנכס המופחת. למדיניות הפחת יש חשיבות רבה בחישוב עלות המוצר, וככל שהתעשייה היא עתירת הון יותר, למדיניות הפחת חשיבות רבה יותר. בדרך כלל נערך חישוב הפחת על בסיס קו ישר, דהיינו שיטה המפחיתה את הנכס בסכומים שווים במשך התקופה של חייו. בדרך זו, ככל שהנכס מזדקן, עלות אחזקתו גדלה, ומאחר שסכום הפחת הוא קבוע, הרי סך כל ההוצאות בגין הנכס הולך ועולה. בשיטה אחרת, שהותר להשתמש בה בארץ רק באחרונה ולחברת תעשיות בלבד, ניתן להפחית את הנכס באחוז קבוע מיתרה פוחתת. בדרך זו הפחת גבוה יותר בתחילת חייו ונמוך יותר לאחר מכן, כך שצירוף הפחת היורד להוצאות אחזקה. עולות גורם להוצאה אחידה לאורך השנים בשל השימוש בנכס.
