מלאי אופטימלי ייצור ותיפעול
לועזית: optimal inventory

רמת המלאי שהיא בנקודת שיווי משקל בין עלות החזקת המלאי (מימון המלאי, הוצאות אחסון, סכנת קלקול, התיישנות וכדומה) לבין הרמה שיש בה כדי לספק באופן שוטף את דרישות הייצור והביקוש בלי שתהיינה תקלות והפסקות בייצור ובשיווק בשל מחסור בחומרי גלם כאשר הם נדרשים ומבלי לגרום להוצאות הכרוכות בהזמנות בגדלים בלתי כלכליים. היקף המלאי, מנקודת ראות המפעל הבודד, תלוי בתכונות הפיסיות של המוצרים והחומרים הדרושים, בתכיפות אספקתם ובעלות המלאי (שכן גידול המלאי אינו אלא הקפאה של חלק מהמקורות הכלכליים). רמת המלאי הינה איפוא פועל יוצא של התפלגות רמת הייצור, כושר ההספקה, ניהול המלאי, עונתיות, מקריות ניהול המכירות וכד'. גידול במכירות ובייצור מצריך גידול במלאי אולם לא בהכרח גידול יחסי. במציאת המלאי האופטימלי עוסקת תורת המלאי.