תיקצוב תשומות
ייצור ותיפעול
לועזית: input oriented budgeting
כינוי לתקציב המסורתי, הכולל בעיקר
מידע פיננסי הצמוד למבנה הארגוני-ניהולי ולא לתוכנית כוללת (כפי שהדבר בתקצוב תוכניות). בשיטה זו נקבעים ליחידה הארגונית הסכומים שיועמדו לרשותה ולא היקף הפעולות הפיסיות או השירותים שעליה לבצע. אמנם מבנה זה מקל על
פיקוח ובקרה, אך פוגע
בגמישות הניהול, באפשרות לתכנן את פעולות הארגון וביכולת לפתח ראייה כוללת. הוא מתמקד רק ברכיבי העלות של
הפעולה ולא בתועלתה או בתפוקתה, ובכך הוא פוגע
בתהליך ההקצאה הרציונלי. המידע הנכלל בתקציב כזה מתייחס לרכיבי
הוצאה (
שכר,
ציוד,
אחזקה וכו'), ומכאן שמו - תקציב תשומות. אין הוא קובע במפורש את היעדים שרוצים להשיג על ידי
השימוש בתשומות. גם במסגרת
הזמן של התקציב המסורתי (שנה אחת) אינה מעניקה פרספקטיבה מספקת להערכת הפעולות. בגלל הפירוט הרב בתקציב זה - המתבטא בכך שכל
פריט הוצאה מהווה סעיף נפרד בו - מכונה תקציב כזה גם '
תקציב פרטים' (LINE ITEM BUDGET).