מודל
ייצור ותיפעול
לועזית: model
1. תורה המשמשת כדי לנתח צורות שונות של התנהגות. ככל שהמודל קרוב לעולם הריאלי כך השימושיות של המודל גדול יותר.
2. כל שיטת הצגה, מתמטית או אחרת, של יחסים תיאורטיים, שכוונתה לייצג
תהליך, מצב, בעיה,
התקן או עיקרון אחר; כלומר: המשמעות שמקבל אוסף מסוים של משתנים והקשרים הפנימיים ביניהם. אוסף זה מעוצב בצורה המייצגת
מספר מערכות או תהליכים אמיתיים, בשלמותם או בחלקם. מודל כלשהו מוגדר בהתאם למטרתו ולמבנהו. המודל, או
הדגם, הינו אפוא הצגה מופשטת של תופעה, שמטרתו להצביע על יחסים וקשרים בין משתנים המאפיינים תופעה או תהליך מסוים.
היתרון שבהצגת המודל נעוץ באפשרות ללמוד את התופעה נדונה באופן מסודר. המודל יכול שיהיה מוחשי, מבוטא בסמלים או
באמצעים טכנולוגיים כלשהם. בכלכלה מרבים להשתמש במודלים - בעיקר אקונומטריים ומתמטיים - בין השאר משום שבכלכלה אי-אפשר לבצע ניסויים בתנאי מעבדה או בסביבה הנתונה לפיקוחו של החוקר. הכלכלנים מבודדים מתוך
מכלול התופעות הכלכליות את המרכיבים שיש להם חשיבות מכרעת לשם קביעת מהלכן של ההתרחשויות הכלכליות, ועל פי הסתכלות בעובדות וניתוחן הם מגיעים להנחות מסוימות לגבי הקשרים ההדדיים בין הגורמים והגדלים השונים בכל
המערכת כולה. למרות פשטות ההצגה, תכונות המודל קרובות למציאות ולפיכך המסקנות המתקבלות ישימות למשקים כלכליים ממשיים.