הִתְמַחוּת
ייצור ותיפעול
לועזית: specialization
1.
תהליך עבודה שבו עוסקים העובדים בקטע צר ומוגדר המגביר את מיומנותם בכל
פעולה ומונע את
בזבוז הזמן הכרוך במעבר מפעולה לפעולה.
2. מצב שבו הארגון
מבצע חלק אחד או שלב אחד
מתהליך הייצור שבו יש לו
יתרון יחסי לעומת מפעלים אחרים.
3.
התהליך המביא לידי
מומחיות.
4.
בגורמי ייצור: גורמים אשר כתוצאה מהתאמה טבעית שלהם או מהכשרה מקצועית הם יעילים יחסית לאחרים, בייצורו של מוצר או
שירות אחד או יותר, יותר מאשר בייצורו של מוצר או שירות אחר.