חָנִיךְ ייצור ותיפעול
לועזית: apprentice

1. נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע מאושרים (חוק החניכות, תשי"ג- 1953, סעיף 1 (א)).
2. תלמיד קורס או השתלמות או בית ספר, כנגד עובד המקבל משכורת מופחתת בגלל גילו הצעיר שאינו חניך אלא עובד צעיר.