חֶבְרָה רַב־לְאוּמִּית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: multinational company / multinational corporation
1. חברה גדולה שהמשרד הראשי שלה הוא במדינה אחת ושיש לה אינטרסים וארגונים - כגון חברות בת, סניפים או נכסים קבועים - במספר ארצות, שבהן היא פועלת בעת ובעונה אחת. חברות רב-לאומיות (המכונות גם "חברה בינלאומית") (international company) או "חברה על-לאומית" (supranational company) הפכו חיזיון נפוץ בסוף שנות החמישים ובשנות השישים של המאה ה-20 בעקבות ההתפתחות הכלכלית וההתרחבות התעשייתית והמסחרית, ויש להן השפעה ניכרת על כלכלת הארצות שבהן הן פועלות. עובדה זו גורמת לא אחת לניגודי אינטרסים בין התפיסות הניהוליות הכלכליות הרחבות של הפירמה לבין האינטרסים של המדינות שבהן הפירמה פועלת (למשל, החלטה על צמצום פעילות וגרימת אבטלה על ידי אנשים שלא יסבלו ממצב זה בהיותם תושבי ארץ אחרת). מבחינה ציבורית קיימת גם טענה נגד חברות כאלה, והיא שהן יכולות להימנע מתשלום מס על ידי מניפולציות חשבונאיות שלפיהן הן מעבירות רווחים מארץ אחת לארץ שנייה, שבה צברו הפסד או ששיעורי המס בה נמוכים. הפעילות של חברות כאלה כוללות השקעה ישירה של חברה, שמקום מושבה בארץ מסוימת, במפעלים ובחברות בארצות אחרות, בשל יעילות עלויות ורווחיות גבוהה יותר במקומות אלה שנובעות מיתרונות ספציפיים של הפירמה; אולם לעתים הדבר נובע מיתרונות שהעניקה המדינה שבה נעשו ההשקעות כדי למשוך אותן.
2. חברת מניות שהבעלות עליה היא בידי אזרחי מדינות שונות. הקמת חברה כזו נועדה לעתים קרובות לעקירת מחסומים המגבילים את היצוא של פירמה בארץ אחת לארצות אחרות, או את ההשתתפות במכרזים של ממשלות המתנות את מתן העבודה לבעלי אינטרסים מקומיים וכדומה.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: multinational company / multinational corporation
1. חברה גדולה שהמשרד הראשי שלה הוא במדינה אחת ושיש לה אינטרסים וארגונים - כגון חברות בת, סניפים או נכסים קבועים - במספר ארצות, שבהן היא פועלת בעת ובעונה אחת. חברות רב-לאומיות (המכונות גם "חברה בינלאומית") (international company) או "חברה על-לאומית" (supranational company) הפכו חיזיון נפוץ בסוף שנות החמישים ובשנות השישים של המאה ה-20 בעקבות ההתפתחות הכלכלית וההתרחבות התעשייתית והמסחרית, ויש להן השפעה ניכרת על כלכלת הארצות שבהן הן פועלות. עובדה זו גורמת לא אחת לניגודי אינטרסים בין התפיסות הניהוליות הכלכליות הרחבות של הפירמה לבין האינטרסים של המדינות שבהן הפירמה פועלת (למשל, החלטה על צמצום פעילות וגרימת אבטלה על ידי אנשים שלא יסבלו ממצב זה בהיותם תושבי ארץ אחרת). מבחינה ציבורית קיימת גם טענה נגד חברות כאלה, והיא שהן יכולות להימנע מתשלום מס על ידי מניפולציות חשבונאיות שלפיהן הן מעבירות רווחים מארץ אחת לארץ שנייה, שבה צברו הפסד או ששיעורי המס בה נמוכים. הפעילות של חברות כאלה כוללות השקעה ישירה של חברה, שמקום מושבה בארץ מסוימת, במפעלים ובחברות בארצות אחרות, בשל יעילות עלויות ורווחיות גבוהה יותר במקומות אלה שנובעות מיתרונות ספציפיים של הפירמה; אולם לעתים הדבר נובע מיתרונות שהעניקה המדינה שבה נעשו ההשקעות כדי למשוך אותן.
2. חברת מניות שהבעלות עליה היא בידי אזרחי מדינות שונות. הקמת חברה כזו נועדה לעתים קרובות לעקירת מחסומים המגבילים את היצוא של פירמה בארץ אחת לארצות אחרות, או את ההשתתפות במכרזים של ממשלות המתנות את מתן העבודה לבעלי אינטרסים מקומיים וכדומה.
