יחידת מטבע אירופית (ימ"א)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: European currency unit (ECU)
מטבעות ששימשו את
המערכת המוניטרית האירופית כדי לקבוע את ערכי
החליפין ההדדיים וכן ליישוב יתרות
הדדיות על ידי בנקים מרכזיים. הימ"א שהופעל על ידי מוסדות
השוק האירופי המשותף שימש
כמטבע התחשבנות בין מדינות השוק ומוסדותיו והיווה מטבע אופרטיבי של
הקרן האירופית לשיתוף
מוניטרי ומטבע
הבסיס לקביעת גבולות ההסדר המוניטרי האירופי. במשך
הזמן הימ"א שימש גם בעסקות של בנקים מסחריים. מעבר לשימושים רשמיים אלה הפכה יחידת המטבע האירופית למטבע מהחשובים בעולם, ולמעט שימוש כמזומן היא היתה בסיס לעסקות של השקעות, הלוואות, המרות, הנפקות איגרות
חוב, המחאות נוסעים וכד'. גם מחירי סחורות
ושירותים בארצות רבות באירופה נקובים בימ"א במקביל
למחיר במטבע מקומי ועסקות בינלאומיות רבות נקשרו על בסיס מחירי ימ"א. הימ"א היה מורכב ממטבעות של מדינות השוק האירופי המשותף, כאשר משקלו של כל מטבע ייצג את משקלה של המדינה
בכלכלה האירופית. ארבעת המטבעות העיקריים היו המרק הגרמני, הפרנק הצרפתי, הלירה סטרלינג והפרולין ההולנדי. כיום משמש לעניין זה האֵירו.