כסף בנקאי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bank money

1. הכסף הנוצר על ידי הבנק על בסיס הפיקדונות שהוא מקבל. מאחר שבנק מִלווה חלק מפיקדונותיו ללווים שאינם בעלי פיקדונות, נוצר אצלם כסף, במקביל לכסף שיש לבעלי הפיקדונות. הבנק המרכזי מפקח על כמות הכסף שבנקים יכולים לייצר באמצעות הוראות הנזילות החלות על הפיקדונות. כסף כזה מכונה גם "כסף אשראי" (credit money).
2. כינוי לכסף של הציבור המוחזק בחשבון עובר ושב וניתן למשיכה בכל עת.