אבטלה קלאסית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: classical unemployment

כינוי לתיאוריה להסברת האבטלה, כפי שפותחה על ידי כלכלני האסכולה הקלאסית שטענו כי האבטלה במשק נובעת מקיום שכר ריאלי הגבוה מהשכר הריאלי של שיווי משקל. מאחר שבמצב זה כוחות השוק דוחפים להורדת שכר - האבטלה בשוק העבודה יכולה להתקיים זמן קצר בלבד, ועם השגת שיווי המשקל תיעלם האבטלה מאליה. על פי תפיסה זו, גמישותם של השכר והמחירים - כלומר: יכולתם לעלות ולרדת על פי תנאי השוק - מביאה תמיד להתאוששות הכלכלה ולחזרה של המשק למצב של תעסוקה מלאה. הניסיון ההיסטורי מראשית המאה - כפי שבא לידי ביטוי בשפל הגדול - לא הצדיק גישה זו, ובעקבות כך גיבש קיינס תיאוריה חלופית (ראה: אבטלה קיינסיאנית).