אינפלציה של עלויות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: cost-push inflation

אינפלציה שהגורם הראשוני שלה נוצר בשל גידול בהוצאות הייצור. על פי גישה זו לאינפלציה ההנחה היא שהמחירים במשק נקבעים לפי שיטת עלות ועוד (קוסט פלוס). עליית הוצאות הייצור נגרמת, למשל, בשל עלייה במחירי חומרי גלם מיובאים, הגדלת מִסים על מוצרים, גידול בשכר וכדומה, כלומר, בשל כל גורם במשק הפועל להעלאת מחיר הוצאות הייצור, בלי שיש קיזוז על ידי הפחתה מקבילה של מחירים בשטחים אחרים. כאשר גידול בתפוקה אינו יכול לפצות על עליות מחירים אלה, הדבר ידחוף להעברת ההוצאה על הצרכנים בדרך של העלאת המחירים על די היצרנים. זה, לאחר שהות זמן מסוימת, יגרום להגדלה נוספת של העלויות וחוזר חלילה, דבר שמביא לספירלת שכר מחירים. גישה זו מתבססת על תיאוריה מיקרו-כלכלית המדגישה את שיקולי הפירמה הבודדת ומתעלמת מהיבטים מקרו-כלכליים שונים. במקרים רבים נראה שלא ניתן להתגבר על אינפלציה זו על די מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית משום שתוצאת לוואי של מדיניות כזו היא ירידה בצמיחה הכלכלית (ראה: סטגפלציה).


גידול בעלויות "דוחף" את עקומת ההיצע מ-S0 ל-S1. כתוצאה מכך מחיר שיווי משקל נע מ-P0 ל-P1 וכמות שיווי המשקל מ-Q0 ל-Q1.